לאחר הגליון הקודם שהוקדש לדמותו של רבי שלמה קרליבך זכרו לברכה, אנו חוזרים למתכונתינו הרגילה, אם כי גם בגליון זה תתפרסם כתבה נוספת שלא מצאה את מקומה בגליון הקודם והעמוס. מדובר בסיפור מופלא, שמתפרסם כאן לראשונה על אשה שליוותה את קרליבך לאורך כל חייו, ושהלכה לעולמה לא מכבר. הסיפור מכמיר הלב נכתב ביד אמן רגישה על ידי מקורבו של ר' שלמה, הרב משולם ברנדווין, שאף רואיין בהרחבה בגליון הקודם.
בחג החנוכה נערך כנס ייחודי ל'מובילי תפילה בהתיישבות' בו נטלו חלק עשרות נציגים מעשרות קיבוצים, יישובים, ומושבים שבחרו להקים בתי כנסת ונקודות תפילה, לפעמים חרף התנגדויות עזות מן הבית פנימה. הכנס אורגן על ידי עמותת 'איילת השחר' בראשות הרב שלמה רענן, שמסייעת לאנשים אמיצים אלה בכל יכולתה. בין באי הכנס היו הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, ומנכ"ל משרד הדתות מר עודד פלוס.
עורך הדין פלוס אף כיבד אותנו בראיון נרחב על תפיסת עולמו בכל הקשור לבתי הכנסת, כמו גם בפעילות משרדו ביחס למוסד קדוש זה.
חלקו השני של המסמך ההיסטורי – 'ירושת הגבירה בליליוס ובתי הכנסת העתיקים' בירושלים מוצגת בגליון זה ובכך מגיעה לקיצה אותה פרשה מופלאה שכמעט ואינה ידועה לאיש.
בית הכנסת הגדול בעיר תל אביב עומד בפני סגרת סגירה לאחר שהעירייה תובעת מההנהלה סך של 3 מיליון שקלים בגין ארנונה. נשיא בית הכנסת שוחח עם 'מעט בית מקדש' והסביר מדוע מדובר בהתנכלות מצד הרשויות ומה הם תכניותיו.
התופעה הזו בוודאי מוכרת לכולם: מתפלל פלוני תרם פריט לבית הכנסת, ולאחר שנים של שימוש נתרם פריט זהה חדש. אל מול הגבאים שרוצים להחליף את הפריט הישן נזעק התורם הראשון ואומר: 'השאירו את תרומתי, יש לי חזקה'. מה עושים בכזה מצב?
היועץ ר' אלון חאמי מעלה בטורו בעייה רגישה וחשובה. בית הכנסת הוא מוסד הפתוח לכולם, לכל יהודי, אבל לא פעם מגיעים אנשים שאין בהם ריח תורה, והם פותחים בקריאות והצעות לשיפור 'רוח בית הכנסת'. אז נכון מעולם לא נסגרה דלת לפני יהודי בבית הכנסת, אבל האם פירושו הדבר שכל אחד רשאי להיכנס ולהעיר כראות עיניו? גבאי בית הכנסת דוד דווק, עם סיפור נחמד ברוח ימי החנוכה המסתיימים בימים אלה.
פינת רואה החשבון עוסקת באירוע כמעט יומיומי בבית הכנסת: תרומות. מהי דרישות החוק למוסד זה? פינת החדשות מופיעה כסדרה.
חורף בריא וחודש טוב.
אליעזר היון, עורך.