בתי הכנסת במשטרת ישראל ומה קורה כאשר נוצר קונפליקט בין החוק לדת?

 

השבועות האחרונים הציבו בפני העם בישראל, צומת רגישה ובלתי פשוטה: כוחות הביטחון ומשטרת ישראל מול תפעולו התקין של מקום קדוש.

אירועי הר הבית החלו בפיגוע רצחני של שלשה מחבלים במהלכו נרצחו שני שוטרים. הממשלה והמשטרה בתגובה הציבו אמצעי ביטחון קפדניים בכניסה להר, מה שהוביל למהומות, ולרצח נתעב נוסף של שלשת בני משפחת סלומון בסעודת ליל השבת במושב חלמיש.

על רקע האירועים הללו המצטרפים לאלפי אירועים אחרים בשנים האחרונות, הציע רב המשטרה להוסיף בתפילת 'מי שבירך' את שוטרי משטרת ישראל – ראו על כך ידיעה נפרדת בגיליון זה.

'מעט בית מקדש' שוחח עם דובר משטרת ישראל שבתי גרברצ'יק, ועם רב המשטרה הרב רמי ברכיהו על יחסי הדת והמשטרה.

האם ישנם בתי כנסת במשטרה?

רב המשטרה: בוודאי, ישנם 110 בתי כנסת במשטרה הכוללים גם את בסיסי מג"ב.

ברוב בתי הכנסת הללו מתפללים שלש תפילות ביום, ובחלקם [בעיקר בבסיסי מג"ב] ישנם תפילות גם בשבתות וחגים. בבתי הכנסת 'הרגילים' התפילה בימות החול, שכן השוטרים חוזרים לבתיהם בסוף השבוע, אלא אם כן הם נמצאים במשימה.

אני באופן אישי מתפלל בכל בוקר בבית הכנסת שבמטה הארצי ביחד עם השוטרים שלי. התפילה מתחילה ב-7 בבוקר, תפילה מאד נעימה. זו קבוצה מאד איכותית – כמו משפחה, כולם מכירים את כולם. לאחר התפילה אני מעביר שיעור.

דובר המשטרה: בבתי הכנסת מתקיימים שיעורים יום-יומיים, אותם מוסרים רבני המחוזות, עדיין אין לנו תקני רב לכל מחוז, אך אני מניח שהדבר יסתדר בהמשך. הרבנים דואגים לכל דבר הקשור לדת, אם זה תפילין, כשרות, שמחות ולהבדיל אירועי עצב. הם גם מסדרים קידושין לשוטרים החתנים שלנו. הרב הראשי עונה לעשרות שאלות בכל פעם המגיעים לשולחנו כחלק מהפעילות הקבועה של השוטרים.

אילו שאלות מגיעות לשולחנך?

רב המשטרה: שאלות מנושאים שונים. השאלות השגרתיות נסובות על פרקטיקות של יום יום כמו כשרות, מזוזה, תפילין וכדומה. בעת האחרונה עולות שאלות הקשורות לאירועים האקטואליים למשל, האם שוטרים ששירתו בשבת יכולים לחזור לבתיהם במכונית? האם מותר להיכנס להר הבית? האם נדרשת לכך טבילה מיוחד? בנוסף צריך לזכור שהשוטרים הללו הם גם אזרחים ויש להם שאלות 'רגילות' בחייהם 'הרגילים', וגם להם אני עונה בשמחה".

כמה שוטרים דתיים משרתים במשטרה?

רב המשטרה: במשטרת ישראל מכהנים בערך 30 אלף שוטרים. אנו מעריכים שמהם ישנם כמה אלפי שוטרים שומרי תורה ומצוות. לשוטרים הללו יש מעגלים רחבים יותר, הם ובני משפחותיהם, כמובן יש גם הרבה שומרי מסורת.

האם יש נכונות מצד צמרת המשטרה לכבד את אורח החיים הדתי?

רב המשטרה: ללא ספק, ישנה התחשבות מלאה בשוטרים הדתיים. נכונות לצעוד לקראת צרכיהם הדתיים. אמירות כמו, "ישנה משימה בשבת ויש לבצע אותה בכל מחיר", לא נשמעות. קיימת בהחלט פתיחות מלאה והרבה רצון טוב. הרבה פעמים מגיעים אלי שוטרים ומספרים לי כי המפקד שלהם אמר להם בצורה הברורה ביותר: תשאל את רב המשטרה, ועל פי הכרעתו כך נעשה. אני בהחלט מרגיש שאין כל מתח בין העולם הדתי לעולם המקצועי.

מה קורה כשנוצר קונפליקט, למשל פינוי בית הכנסת בגבעת זאב המנוגד לכאורה להלכה?

דובר המשטרה: לגבי קהילת גבעת זאב באופן קונקרטי, הם פינו את המקום באופן יזום, וזזו כמה מטרים הצידה.

אבל חשוב להבין. המשטרה היא גוף שנותן שירותים, היא לא זו שמקבלת את ההחלטות או אפילו מבצעת אותם. לצורך העניין פינוי בית כנסת. המשטרה לא הכריעה בעד הפינוי, והיא אפילו לא זו שמפנה אותו. היא רק זו שנותנת את המעטפת הביטחונית שהפינוי שנערך על ידי העירייה – יתקיים באופן התקין ביותר ועם מינימום של הפרעות ופגיעות.

כמעט בכל נושא במדינת ישראל המשטרה מעורבת. בסופו של יום היא זו שצריכה להבטיח שהסדר הציבורי ימשיך להתקיים. אלא שאנשים לא מודעים לכך, והם רואים בשוטרים את האויב שלהם.

למה זה קורה? בכל אירוע מן הסוג הזה, מגיעה התקשורת ומצלמת את מה שמתרחש. באופן טבעי, מי שנראה במצלמות בעיקר אלו השוטרים, אבל אם הם אינם קשורים לכך כלל! הכעס של האנשים שחשים שנעשה להם עוול צריך להיות מופנה למי שקיבל את ההחלטה כמו עירייה, ממשלה, גוף עירוני, השוטרים הם הכתובת הלא נכונה, ומשום מה רואים בהם את חזות הכל.

מה אתם מנסים לעשות?

דובר המשטרה: אנחנו מנסים להילחם בתופעה הזו. להציג את האמירה הזו בכלי התקשורת, והראיון הזה הוא אחת הדוגמאות לכך. זה בפירוש אחד האתגרים הניצבים בפתחינו גם כאשר אנו עובדים מול אוכלוסיה חרדית למשל. הם משוכנעים כי המשטרה מנסה להתנכל להם. הם מגיבים כלפיה בחשדנות גדולה ובטוחים כי היא מנסה לפגוע בהם. אבל אנחנו כאמור כלל לא צד בעניין.

רב המשטרה: לגבי שאלת הקונפליקט שהצגת.

קיימת כל העת התייעצות עם רבנים בכירים. אנחנו גם מכריעים בשאלות כמובן אך אנחנו בפירוש משתפים פעולה עם רבנים מוכרים כדי לענות על כל השאלות. לכולם ברור שאם לא יהיה חוק וסדר במדינת ישראל – לא נגיע לשום מקום ואנרכיה תשלוט פה.

יש לנו אחריות גם על המדינה וגם על שמירת ההלכה, ואנחנו מנסים להגיע לפתרון הנכון ביותר. אי אפשר לתת בזה מן הסתם כללים ברורים וגדולי ישראל רגישים מאד לכל הצמתים הבלתי פשוטים הללו – ועם זאת אוכל לומר חד משמעית, מעולם לא עמדנו בפני מצב בו המשטרה דרשה הוראה אחת וההלכה דרשה הוראה אחרת. תמיד מצאנו את הפתרון, וקיימת נכונות מלאה משני הצדדים לפעול בצורה הטובה, היהודית והחוקית ביותר.