השיעור לזכותו של אורון שאול

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: חדשות בתי הכנסת

פורסם ברביעי, 10 פברואר 2016 22:15

נכתב על ידי ישראל מנחם

בעיצומו של מצבע צוק איתן, בתאריך ה-20 ביולי 2014, נערך קרב בין צה"ל לחאס בשכונת שג'אעיה בעזה, שכונה 'קרב שג'אעיה'. הקרב ארך שלשה ימים במהלכו השתלט צה"ל על השכונה.

בתוך הקרב נפגע נגמ"ש של צה"ל ושבעה חיילים מחטיבת גולני נפלו. ששה מתוכם נמצאו והובאו לקבואה בישראל, וחייל נוסף בשם אורון שאול נעדר.

בתאריך ה-25 ביולי קבע צה"ל בשיתוף הרבנות הצבאית הראשית כי אורון שאול הוא חלל שמקום קבורתו לא נודע.

 בדצמבר שנת 2015 הודיע מנהיג חמאס בעזה איסמעיל הנייה כי אורון חי ונמצא בידיו. למרות שעל פי ההערכה, חמאס באכזריות שאינה נתפסת עושה זאת כדי להתל ולאמלל את בני המשפחה, פנתה האם זהבה שאול להנייה וביקשה ממנו להציג הוכחות כי בנה חי, ואמרה: "אם תעשה זאת נהפוך את המדינה למען עיסקה".

­­­­­­­­­­­­­__________

עם היוודע דבר נפילתו של החייל, הגיעו רבים לנחם את בני המשפחה האבילה המתגוררת בפוריה עילית. בין המנחמים היה גם הגאון הגדול הרב יצחק סגל.

הרב סגל, לא הכיר את בני המשפחה, הם גם לא הכירו אותו, אך הסיפור נגע לליבו והוא חש צורך להגיע. במהלך ביקורו אמר הרב סגל לבני המשפחה: אני מוכן לתרום ספר תורה לעילוי נשמתו של אורון הי"ד.

בערב ראש השנה הגיע הרב עם ספר תורה, לבית המשפחה, כשמקביל הוא יוצר קשר עם הרב מרדכי כהן המתגורר בטבריה ומבקש ממנו לארגן שיעור תורה יומי לזכרו של אורון. "לא הכרנו קודם לכן, אך הפנו את הרב אלי, אולי מפני שאני משמש כרב בית הכנסת וכסופר סת"ם", מספר הרב כהן ל'מעט בית מקדש'.

הרב כהן נרתם מיד למשימה והחל לארגן את השיעור: "זה לא היה קל, הגעתי ל'קרקע מנותקת' כמו שאומרים, האנשים לפני זה לא מאד התעניינו בדת ויהדות", הוא מספר, "אבל הסיפור של אורון נגע מאד לכל התושבים המרגישים כולם כמו משפחה אחת גדולה, היתה הרגשה שמדובר במשהו בעל חשיבות לאומית".

כאשר הגיע הרב כהן למקום בפעם הראשונה מצא את בית הכנסת במקום נעול על מסגר ובריח. שומם. הוא פתח את המקום והחל למסוק בו שיעורים תמידים כסדרם. לשיעורים התלוו גם תפילות, וכך כעבור זמן קצר פעל בית הכנסת במתכונת יומיומית של שלש תפילות, ושיעורי תורה, הלכה ואגדה מידי יום.

הפעילות בבית הכנסת גם חלחלה ליישוב, והרב כהן החל להיות מוזמן לחוגי בית, והוא אף התבקש לארגן לתושבים מזוזות, תפילין ושאר כלי קודש.

שנה מאוחר יותר ואסון נוסף פקד את משפחת פוריה. בן היישוב, בחור צעיר ממג"ב, ממשפחת קדושים טבע בכינרת. במשך למעלה מ-40 ימים חיפשו צוללנים ורחפנים את גופתו של הצעיר עד שסמוך לל"ג בעומר היא נמצאה.

"זו היתה מכת שבר נוספת ליישוב" מספר הרב כהן שליווה באופן צמוד את המשפחה מידי יום, בשבעה, בשלושים וכן הלאה.

האסון הקשה 'העיר' את החברים והם אמרו: אנו חייבים לעשות משהו, להתחזק, מוטלת עלינו החובה לקיים הליך של תשובה של התחזקות רוחנית. הרב מרדכי, ארגן ערב גדול במוצאי שבת בהשתתפות הרב זמיר כהן, והמקום היה מלא מפה לפה.

במהלך השנה מקיים הרב עם חברי היישוב ובסיוע הגבאי המסר ר' דני טבול מסיבות ראש חודש, שיעורים בהלכות שבת ובאגדה, ערבי הדלקת נרות בחנוכה ["אנשים התרגשו עד דמעות, בחיים לא היה כזה דבר ביישוב, לא ידעו מה זה בכלל יוונים ומכבים", נזכר הרב], ונקבע ביישוב כי כל חג, כל טקס, מתחיל כעת מבית הכנסת. מסורות היישוב נותרו בעינן אלא שהן נפתחות כעת מבית הכנסת, ובדברי התורה של הרב.

כך, נפילתו של החייל בן היישוב הפכה את היישוב למקום פורח של תורה, תפילה, יראת שמים, וחיזוק רוחני: "אנחנו בקשר תמידי עם הרב סגל, יוזם הרעיון, אני זוקף לזכותו את הכל", אומר היום הרב כהן.

כיצד, עד כמה שאפשר לשאול, מתמודדים בני משפחת שאול עם השכול, ועם רמזי החמאס?

"קשה להם מאד, מאד. שוחחתי כמה פעמים אתם, אך יש דברים שהם מנועים מלדבר עליהם. הם לא שקטים בנושא הזה כמובן.

הם מאמינים מאד שבזכות התורה והשיעורים שנעשים לזכותו – דברים יתקדמו לזכותו. אני מקפיד שלא לומר 'לעילוי נשמתו' אלא 'לזכותו'.