לא יאומן כי יסופר
מה קורה לקיבוצניק שכל "חטאו" הוא הקמת בית כנסת בקיבוץ
* בקיבוץ נען עדיין לא נרגעו הרוחות. יוני נדב שכיהן במשך שנים רבות כמנהל החשמליה פוטר זה עתה מעבודתו אך מזכיר משק צרכני בקיבוץ אורן אנוך שהיה ממונה על נדב כתב על מסמך רישמי: "במידה ויוצב מונה חדש ברחבי נען... תוקם חווה לגידול בשר 'דבר אחר' בנען, יישרף ספר התורה והבית כנסת... ותיאסר כניסת 'ספרדים' למוסדות ציבור בנען, וכל זה רק כשלב ראשון..." - אבל הוא נשאר בתפקידו * מזכירות הקיבוץ ששולטת שלטון ללא מיצרים בכל הנעשה בקיבוץ הוותיק הודיעה, שאנוך ימשיך בתפקידו וגם בעתיד יוכל להגיש את מועמדותו לתפקיד * בנימין י. רבינוביץ ביקר השבוע בקיבוץ שמרבית תושביו אוהדים את נדב ואף מגיעים לבית הכנסת בשבתות ובמועדי ישראל. צמאונם למים ואין מים אלא תורה גדול מאוד, אך הפחד משתיק אותם והם ממלאים את פיהם מים. לפחות כלפי חוץ. * תחקיר שכולו מסמך מזעזע *
בנימין י. רבינוביץ / מוסף שבת קודש - יתד נאמן
קיבוץ נען, אחד הקיבוצים הוותיקים והגדולים ביותר בארץ, חגג זה עתה שמונים שנה להיווסדו. הקיבוץ נמנה בתחילתו עם זרם של "הקיבוץ המאוחד" ונוסד על-ידי חניכי הנוער העובד מרחובות. כיום הוא נמנה עם זרם התק"ם (התנועה הקיבוצית המאוחדת). עם תושביו נמנים מסלתה ומשמנה של השמאל הישראלי, אך ברבות השנים, הרי שגם בקיבוץ השמאלני הזה נרשם מהפך. מרבית התושבים של הקיבוץ, כמו בכל יתר הקיבוצים והמושבים בארץ, צמאים למסורת יהודית אמיתית, והאהדה לכל דבר שקשור לדת ישראל לא פסחה גם על קיבוץ זה.
לפני למעלה מחמש שנים פתח חבר הקיבוץ, יוני נדב, בית כנסת. נדב שמזה חצי יובל שנים נמנה עם חברי הקיבוץ פתח את בית הכנסת במועדון הקשישים, כאשר במהלך כל ימות השבוע הוא משמש עבור הקשישים, ובשבתות ובחגים הוא הופך לבית כנסת. במוצאי שבת דואג יוני להחזיר את הכל לקדמותו. שהכל יהיה מסודר ואיש לא יבוא בטענות כלפיו. פעמיים בשבוע גם מתקיימים במקום שיעורי תורה בהם משתתפים כשני מנינים, וכמו במקומות רבים ברחבי הארץ שהיו רחוקים מאוד מכל זיק של יהדות, גם בקיבוץ נען החל להשמע קול תורה ותפילה.
כבר כאן מן הראוי שנקדים מספר מילים על יוני נדב. הוא עצמו סירב לשתף איתנו כל פעולה, אך בשיחה עם בני משפחתו, ובעיקר עם אחיו אמנון המתגורר בתל-אביב, שמענו את קורותיה של המשפחה. אביהם הגיע מתימן לפני כשמונים שנה בהיותו בגיל בר מצווה, והתיישב בכרם התימנים שבשכונת התקווה בתל-אביב. אם המשפחה הגיעה אף היא לארץ כמה שנים מאוחר יותר מתימן, כאן הם נישאו והקימו משפחה. "שם המשפחה המקורי היה 'נדאף', אבל הפקיד הבריטי שלא ידע לאיית את השם בצורה נכונה כתב 'נדב', ומאז זה שם משפחתינו,למרות שעל הקבר של אבי כתוב שם המשפחה המקורי", הוא מספר.
כמו כל יוצאי תימן, הרי שגם ההורים של יוני ואמנון, היו יהודים שומרי תורה ומצוות, וכך גם חינכו את ששת ילדיהם. יוני שעשה את שירותו הצבאי במסגרת הנח"ל, היה כבר אז מיועד להפוך לקיבוצניק, אך מאחר ולא רצה לנתק בין הילדים לבין ההורים כפי שהיה מקובל באותם שנים במרבית הקיבוצים, החליט להמתין עד שבנו הגדול יסיים את כיתה ח'. תושב קיבוץ נען קצין בכיר בצבא מידידיו של יוני (אף הוא קצין בדרגת רס"ן ששירת בכל המלחמות בארץ ב.י.ר.), הציע לו לבוא ולהצטרף לנען, ולאחר שנה של מועמדות, התקבלה משפחת נדב כחברים לכל דבר בקיבוץ.
אחד מחברי הקיבוץ הוותיקים סיפר לנו, שבעבר הרחוק היה בית כנסת בקיבוץ, אך תמיד היו מי שדאגו להשאירו "מחוץ לגדר". וכך, כל פעם שהקיבוץ התרחב, העבירו את בית הכנסת לצריף אחר, אך תמיד דאגו לכך שהוא ישאר "מחוץ לגדר" החדשה. מעבר אחד ועוד אחד, עד שבית הכנסת נעלם כליל מהקיבוץ. לדברי אמנון נדב, זה מה שקרה לאחיו יוני כאשר הגיע לקיבוץ, ולא היה בית כנסת במקום. "הוא הסתדר באותם ימים עם בית הכנסת במושב הסמוך 'רמות מאיר' והיה הולך להתפלל שם שלוש תפילות ביום".
כפי שפתחנו, לפני כחמש שנים, עשה יוני נדב כל מאמץ כדי לפתוח בקיבוץ בית כנסת. מחוסר ברירה, הוא נאלץ להסתפק בתוך מבנה קיים, וקיבל את הסכמת הנהלת הקיבוץ להשתמש במועדון הקשישים כדי שישמש גם לבית כנסת בשבתות ובחגים, בימים בהם אין כל שימוש במועדון. גם את המעט הזה, הצליח נדב לא לפני ששלוש מאות מחברי הקיבוץ חתמו על עצומה שהם מבקשים להקים בית כנסת. מעצומה כה נרחבת איש כבר לא יכול היה להתעלם. לבית הכנסת קרא "דרכי נועם", וכל מי שמכיר את נדב יודע שכך היא אכן דרכו.
באותם ימים, ובלי כל קשר לפעילותו של נדב, נעשה ניסיון לצרף לקיבוץ אברך תלמיד חכם חשוב, הרב גבריאל רביבו שליט"א, בוגר ישיבת סלבודקה, שהסכים ליטול על כתפיו את העול הגדול, כפי שרבים וטובים עשו בקיבוצים ובמושבים רבים ברחבי הארץ במסגרת ארגון "איילת השחר". הרב שלמה רענן, עשה כל אשר לאל ידו כדי לשכור דירת מגורים בקיבוץ, אך העלה חרס במאמציו הרבים. בדלית ברירה, השתכן הרב רביבו במושב "רמות מאיר" הסמוך, מרחק של כמה מאות מטרים מקיבוץ נען.
לאחר ששמע על פעילותו המופלאה של יוני נדב, סייע הרב רענן בידיו בכל מה שהתבקש, אם בתשמישי קדושה, ואף כספים שיועדו למטרות שונות עבור בית הכנסת. למרות שכל הקמת בית הכנסת נעשתה על-ידי התושבים המקומיים, ביוזמתו של יוני נדב, הרי שב"איילת השחר" ביקשו לסייע לתושבים ולהקים בית כנסת ראוי לשמו במבנה נפרד. "ניסיתי אז בכל דרך שישכירו לנו בכסף מלא מבנה עבור בית כנסת, אבל הסירוב היה חד משמעי. שאלתי את האחראים, מדוע אפשר להשכיר מבנים לכל מטרה מסחרית ולבית כנסת אי אפשר, אבל לא קיבלתי תשובה וגם לא מבנה", מספר הרב שלמה רענן.
התנצלות מהשפה ולחוץ צוות הניהול של נען, בראשות היו"ר סמדר שביט, הפיצו לאחרונה מכתב התנצלות, בו נכתב בין השאר: "צוות הניהול מתנצל, דוחה ומסתייג מהדברים שנכתבו לפני שנתיים וחצי על-ידי אורן אנוך... לפני מספר חודשים, כאשר תוכן הדברים הובא לידיעתנו, נבדק הנושא וטופל במלוא כובד הראש והאחריות. אורן התנצל והכיר בחומרתם... ראינו לנכון לפרסם באופן פומבי את הסתייגותנו מתוכן הדברים, שאין להם מקום בחברתנו הרואה עצמה כחברה שערכי הסובלנות והקבלה ההדדית הם חלק מיסודותיה". וכאמור, בתיבת הדואר של יוני נדב, לא התקבלה עד לרגע זה כל התנצלות אישית, כאילו הוא בכלל לא קשור לענין. בדף השבועי המחולק לכל תושבי קיבוץ נען, פורסמו לאחרונה הדברים הבאים תחת הכותרת: דרישת חברים להתפטרות אורן כמרכז משק צרכני – סיכום התהליך. "בעקבות הפצתו לחברים של דף סיכום פגישה בין אורן לבין מנהל החשמליה, ובחתימתו כמרכז משק צרכני, אשר נכתב לפני כשנתיים וחצי, הוגשה בסוף חודש אוקטובר, בקשתם של שושי סהר ושאול ורדי להתפטרותו של אורן. הנהלת הקהילה ראתה לנכון שלא להביא לסיום עבודתו של אורן אלא לבחון אפשרויות למנף את האירוע להתמודדות עם התנהגויות והתבטאויות שליליות דומות בקרב הציבור בכלל ובעלי תפקידים בפרט. בצד זאת, הביעה הנהלת הקהילה התנגדות חריפה כלפי ביטויים מעין אלה ודומיהם, שאין להם מקום בחברה כשלנו". בהמשך גם מופיעה החלטת ההנהלה, אשר "דחתה את ההצעה למנוע את העמדתו לבחירה של אורן לתפקיד ציבורי בנען במשך 5 השנים הבאות, וזאת מאותם שיקולים שבגינם לא התקבלה הדרישה לפיטוריו". החלטה זו, עוררה תגובות חריפות ביותר מצד חברים בקיבוץ, ונביא כמה מהם. אחד החברים כתב כך: "יוני כל כך אוהב את היהדות ועושה הכל למען ובעידוד מלא של הקהילה. מר אנוך שהוא איש קטן וטיפש לקח נושא זה, מתוך ראייה של ילד בן 5, והפך אותו לקרדום לחפור בו ולנסות לפגוע ביוני... הבעיה היא נושא הניהול בקיבוצים, ואיך אדם כמו אורן מגיע לעמדת כח. מחלקת החשמל בניהול יוני תפקדה תמיד כיחידה עצמאית ויעילה עשרות מונים יותר מכל יחידה אחרת בקיבוץ, וזה מעיק על מערך הניהול בקיבוץ שמנסה בכל כוחו לשלוט בכל אספקט כלכלי וניהולי מתוך כוונה להפנות משכורות גבוהות ל"בכירים" ואלו צריכים להיות מקורבים. בלבד!". ועוד תגובה: "חשוב להבין כי אורן אנוך אינו כה גזען. הוא מבין את חומרת מעשיו אבל בוחר שלא לקחת אחריות כי הוא יודע ששניה אחרי שהוא יסייים את תפקידו לא ימצא עבודה אחרת, לפחות לא "בשוק החופשי"... ככה זה עם טיפשים וכאלה שאין להם מה להוכיח. מטרתו של אנוך היתה לנגח את יוני נדב, לגרום לו לצאת מענף החשמלייה, שכן הוא אינו מסתדר עם יוני נדב ומעוניין להחליפו באחר. חבל שכל ההערות הגזעניות מסיטות את תשומת הלב, שכן מטרתו של אנוך היתה להחליף את ראש הענף, למרות שהחשמלייה מתפקדת ומהווה ענף רווחי בנען (שזה גם משהו היום), בגלל אותו אנוך". חבר קיבוץ נוסף כתב את הדברים הבאים: "כאשר בעל תפקיד כותב מסמך רשמי תחת לוגו הקיבוץ לא מדובר רק בעניינים אישיים כי אם בעניינו של הציבור. ובמקרה שלנו - בנוסף לעלבון האישי (שהרי אורן פגע במתכוון בנקודות שידע עד כמה הן רגישות אצל יוני, ולא אחת אלא במספר הזדמנויות) יש כאן גם עלבון כלפי כלל הציבור: לא יתכן שבעל תפקיד ציבורי יפגע וישפיל כך חבר בקהילה. דין השפלה כזו היא כדין השפלת הציבור כולו... לצערי בקיבוצנו ("הנאור") הורגלנו שמי שלא מקבל את "דין התנועה" - שמו מוכפש ומוצמדים לו תיאורים לא מחמיאים. די שנתבונן באסיפות הקיבוץ, בהן כל מי שמעז לצאת כנגד עמדת המזכירות ואלה שהיא מייצגת, למחרת מסווג במדרכות הקיבוץ כ"משוגע", "מטורף", או "מטריד סדרתי". מיד משייכים "מטריד" כזה לקליקה אופוזיציונרית כלשהי ולא מתייחסים לגופם של דברים שהעלה בדבריו. קשה לי לכתוב דברים כאלה כנגד הבית, אולם לדעתי נחצו בסיפור הזה קווים אדומים, שאל לנו להקל בהם ראש". תחת הכותרת "שיעור בדמוקרטיה" כתב חבר קיבוץ אחר כך: "לצערי רק בהזדמנויות כאלה כל ה"אשפה" יוצאת החוצה ולא נעשה דיון פנימי, ענייני וממצה של דרכי ואופן הניהול בנען. מהתגובות אפשר לראות עד כמה השכבה המנהלת ניתקה עצמה מן הציבור בקיבוץ, ולא ממש סופרת אותו בהחלטותיה. מי שמכיר את ההתנהלות של מוסדות ניהוליים והמנהלים עצמם בקיבוץ לא יכול להיות מופתע מההתייחסות המזלזלת והפוגעת של בעל תפקיד כמו אורן כלפי חבר אחר. די שתסתכלו כיצד מתנהלת אסיפת הקיבוץ- בהתנהלות כוחנית שמדכאת כל נסיון להציע אלטרנטיבות אמיתיות לסוגיות שמועלות, או תוך העלמת מידע חשוב וחיוני מהציבור שעלול לפגוע בסיכויי התמיכה בהצעת המזכירות. אפשר להסתכל גם על התנהלות הנהלת הקהילה, שלכאורה יש בה נציגי ציבור, אולם בפועל מי שבאמת מחליט שם הם אנשי המזכירות, להם יש את הידע, את הכוח ואת ההשפעה שזו תחליט ע"פ רוחם... כשנעמוד לפני בחירת צוות הניהול הבא עלינו לקחת את כל הדברים הללו בחשבון". |