המשוגע מאשדות יעקב

מה עושה האמן והיוצר רון גשורי, ומדוע הוא מכונה 'המשוגע מאשדות יעקב'? על עבודות אמנות בזכוכית בכתבה ובתמונות שלפניכם
 
 
"המשוגע מקיבוץ אשדות יעקב" הוא הכינוי המקצועי הרווח של אמן הזכוכית רון גשורי. לא פחות מפתיע הוא שאת המידע הזה נותן לי רון עצמו שמזדהה כך נדמה, עם התיאור הבלתי שגרתי הזה.
 
מקורו של השם המענין הזה מסתבר, נעוץ בעובדה שרון, בעל הסטודיו לאמנות ויטראז' בקיבוץ אשדות יעקב, מוכן לקבל כל הזמנת עבודה, פרופיל גודל או צורה ויהיה הדבר מורכב, קשה או אפילו משונה. "אני פשוט אוהב את העבודה" הוא מודה.
 
ואמנם קשה שלא לחוש בחיבתו העזה של האיש המתולתל והחביב שמלבד עיסוקו המרכזי בזכוכית הוא גם משמש כמדריך לנוער שוליים בגמילה וכמרצה בסדנאות יצירה בזכוכית לקהל הרחב. יצירותיו המפעימות של גשורי מפארות את כתליהם של עשרות בתי כנסת ברחבי הארץ וגם בחו"ל, מלבד אין ספור עבודות בבתים ובמוסדות פרטיים. הוא מצייר על זכוכית הכל, מציורים אבסטרקטיים מופשטים ועד לתיאורים מקראיים מפורטים ורבי השראה. כעת הוא מספר למשל, הוא עומד לפני הצעה של שרטוט סיפור יציאת מצרים ונס קריעת ים סוף על גבי ויטראז'ים מבריקים, הכל בצבע כמובן. ברוב בתי הכנסת [עדיין..] מציגים זכוכיות הויטראז' היפות את שבעת המינים, את ארבעת המינים הניטלים בחג הסוכות ובעיקר את השבטים וסמליהם, אבל רון חולם קדימה על בתי כנסת מופלאים גדושים בנרטיבים מקראיים מפעימים משורטטים על גבי הזכוכיות הצבעוניות הססגוניות. את הכל הוא רוצה, ומבטיח - שגם יכול לעשות.
 
כדאי לציין בנקודה זאת, כי על פי חלק ממסורות העדות, בעיקר אלו היוצאים מארצות המזרח, לא את הכל אפשר להכניס לתוך הבית הקדוש. גם ציורי חיות קלאסיות כמו נחש המסמל את שבט דן, או האריה הסימבולי של יהודה לא מקובלים אצל חלק מקהלות ישראל. המסורת מתברר, לא מוכנה לקבל את העובדה כי לצד ההיכל אליו נושאים היהודים את כפיהם ואת לבבם יוצבו דמויות של חיות בענין הזה, מגלה רון, נמלכתי לפני שנים עם הרב הראשי לישראל לשעבר ורבה הראשי של תל אביב היום - ישראל מאיר לאו והוא ייעץ לי להמיר את סמלי השבטים מחיות לאובייקטים דוממים כך שהאריה המלכותי של יהודה הפך לכתר, האילה של נפתלי היתה לטנא של פרות בכורים המפקיעים כמו אילה והנחש של דן נעלם ונותרו המאזניים.
 
הברזילאי שחזר לילדות
את החיבה העזה לזכוכית גילה רון גשורי לפני 25 שנים. היה זה בביקור אצל קרוב משפחה שעסק באותה עת בקונסטורוקציה צבעונית מרתקת ששבתה את ליבי שלא הפסיק מאז להתפעל מחדש מכל יצירה חדשה. המשיכה לזכוכית אמנות צבעונית משותפת מסתבר לכל אדם. וככל שרמת הגימור שלמה יותר ההתפעמות רבה יותר. ההבעה על פניהם של לקוחות שהתקשו להעלות בעיני רוחם את חלומם מתורגם לזכוכית ענק בשלל צבעים מוכיח כי גם לדמיון האנושי קשה לפעמים להכיל הכל. בהקשר הזה נזכר גשורי במקרה מענין שארע לו עם יהודי לא צעיר יוצא ברזיל שהופיע אצלו בסטודיו כשבידו תמונה ושקית טעונה בשברים של זכוכיות. האיש סיפר כי חזר כעת ממסע שורשים בברזיל, שם ביקר בין היתר בבית בו גדל והשקית הזו, היא המזכרת היחידה שנותרה ממנו. לשקית היתה מצורפת תמונה שבמרכזה הוצגה עבודת זכוכית יפה ועתיקה ששרידיה מסתבר נמצאים כעת בשק האחוז בחזקה בידיו של הקשיש. מאחר שלא היה סטודיו שהסכים לקבל את ההזמנה – בקשה של האיש לשחזור התמונה נשלח היהודי הברזילאי אל 'המשוגע מאשדות יעקב' כמוצא אחרון.
 
לאחר מספר חודשי עבודה, קיבל הלקוח טלפון שהזמינו לבא כעת אל הסטודיו. את הדמעות שזלגו מעיניו של האיש המבוגר כשזיהה את יצירת הזכוכית מבית הוריו קשה היה לעצור. "החזרתי אותי ברגע, 65 שנים אחורנית".   
 
סטודיו רון ויטראז'
קיבוץ אשדות יעקב
טלפון 7547999 050
האתר של רון: http://www.ronvitrage.co.il/
 
 

  

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן