סיפורו של בית הכנסת הראשון בשדרות: ישורון עולי בבל הכורדי

את העיר שדרות במחוז הדרום שבישראל [הנגב הצפוני] כולם מכירים. לא תמיד בנסיבות משמחות.

חלק זוכרים שזו עיר שעמדה תחת מתקפות בלתי פוסקות של קסאמים ומרגמות, חלק מזהים אותה עם אחד הפוליטיקאים המוכרים בישראל – עמיר פרץ ממפלגת העבודה, וחלק זוכרים אותה כעיר בעל מאפיינים סוציו-אקונומיים נמוכים, כמו עוד ערי ספר ופריפריה, כאשר היא נחשבת לאחד הסמלים הבולטים בהיבט זה.

אולם בעיר שדרות פועלת גם פינה יפה חמה ומרתקת בעלת שורשים מקומיים עמוקים, הלא היה בית הכנסת של עדת הכורדים העונה לשם "ישורון עולי בבל".

העלייה הגדולה

סיפורו של בית הכנסת מתחיל בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת. שדרות הוקמה בשנת 1951, בסמוך לאדמות הכפר הערבי נג'ד שתושביו נטשו אותו במהלך מלחמת העצמאות, תחילה כמעברה לעולים מכורדיסטן ואיראן. בשנת 1955 הוקמו במקום הבתים הראשונים בהם שוכנו חלק מבני המעברה [על פי ויקיפדיה]. היא קיבלה את שמה על שם שדרות האקליפטוסים הנטועים לאורכה, שנטיעתן סיפקה תעסוקה לתושבי היישוב.

בהמשך שנות ה-50 קיבלה שדרות עולים רבים נוספים ממרוקו ורומניה ובשנת 1958 הוכר היישוב כמועצה מקומית. בשנת 1996 קיבלה שדרות מעמד של עיר וכיום גרים בה יותר מ-23 אלף תושבים.

העולם  הראשונים אם כן הגיעו מכורדיסטאן וביניהם משפחת יוסף: "ההורים שלי והדודים שלי הגיעו מכורדיסטאן העיראקית ב-51, וכמו עוד רבים מהעולים עברו מסע תלאות מפרך, עד שבאישון לילה הורידו אותם כאן ואמרו להם: זה מקום המגורים הקבוע שלכם", מספר משה יוסף, העומד היום בראש המסע לקראת חידוש בית הכנסת.

שדרות הייתה מורכבת מאוהלים, אולם הוריו של יוסף ודודיו, דאגו מיד עם הפרנסה והמגורים להקמת בית כנסת. הדוד מצא צריף קטן והפך אותו לבית כנסת. היה זה ליד גן החמישה הנחשב היום לאזור מרכזי בשדרות [אם כי לא כך היה אז מן הסתם...], וכך החל המקום להתפתח.

"ההורים והדודים הם ממשפחות רבנים וותיקות. הסבים שלי זצ"ל נפטרו בכורדיסטן והיו רבנים גדולים. הדוד הגדול הרב ישורון יעקוב שהבית כנסת קרוי על שמו "ישורון עולי בבל" לקח אחריות מתוך הכרה כי הדבר הכי חשוב בקהילה זה בית תפילה קרי בית כנסת", מספר יוסף.

"הוא לקח את מו"ר אבי רחמים יוסף ואת דודי הרב רפאל שלמה לקנות צריף קטן שהפך להיות בית הכנסת הראשון בשדרות". היה זה בית הכנסת הראשון בעיר שדרות, ומלבד עולי כורדיסטאן שהתפללו בו, גם עולים פרסים, מרוקאים, עיראקים וטריפוליטאים הגיעו לתפילה.

המתפללים הבנאים

בית הכנסת, שהחל כאמור בצריף קטן החל להתפתח גם מבחינה פיזית. "ברבות השנים מו"ר אבי ודודי שהיו בנאים החלו לאט לאט לשפץ את בית הכנסת, לבנות אותו ולהרחיב אותו".

בינתיים חלפו שנים רבות, בית הכנסת התפתח ופרח, ומשה יוסף בנו של רבי רחמים ירד לאיטליה לרגל עסקיו. אמו נותרה בארץ ואביו בינתיים נאסף לבית אבותיו.

בד בבד החלה האוכלוסיה להתבגר ולא מעט אנשים החזירו את נשמתם ליוצרם. בית הכנסת החל לדעוך ולהתדלדל עד שהגיע למצב שלא התקיימו בו מניינים.

לפני מספר שנים קיבל יוסף קריאה מאמו לחזור ארצה, ולאחר שהגיע החל לטפל באמו החולה במשך כחמש שנים עד לפטירתה בערב ראש השנה עת שהה יוסף באומן על קברו של רבי נחמן מברסלב זיע"א. האמא מרת מרים ע"ה, כך מסתבר הייתה קשורה בכל נימי נפשה לבית הכנסת הכורדי שהקים בעלה ואחיו.

"בית הכנסת היה חשוב לה יותר מהכל", מספר יוסף בגעגועים ומוסיף, "האחים שלי היו מזמינים את אמא לשבת אך היא הייתה תמיד מסרבת, מאחר שהיא לא הייתה מסוגלת לעזוב את בית הכנסת בשבת, זה בית הכנסת שלנו, של המשפחה, של העדה".

חדש ימינו כקדם

עם חזרתו ארצה ניגש יוסף לבית הכנסת האהוב של המשפחה ושל האמא, וגילה כי המקום כמעט חדל מלהתקיים. בן דודתו רחמי שלמה החזיק אמנם את המקום, אך הוא לא היה אדם צעיר והדבר היה קשה לו, ומשה הרגיש כי הוא חייב להחיות את בית המקדש מעט כחלק מצוואתה של אמו וכהמשך למסירות נפשם של אביו ושל דודיו.

"בגמרא כתוב כי בית כנסת סגור הקדוש ברוך הוא מוריד עליו דמעות, והצער הגדול שאחז בי כשראיתי את המקום הניע אותי לרתום את כל כוחותיי לבית הכנסת".

הוא החל לשפץ את המקום ולהחזיר לו את ימיו המפוארים. בצעד נבון שכר האיש מספר אברכים שילמדו במקום ויפריחו בו קולו של תורה, מה שהוביל גם למניינים יומיומיים של שחרית מנחה וערבית.

בהמשך הוא החל לעבוד על הריצוף והוא מתעתד לקנות ריהוט חדש, במקום זה שקנה אביו לפני כמעט חמישים שנים.

משה יוסף המתגורר בשדרות בביתם של הוריו, כפי שביקשה אמו לפני פטירתה, מבקש להחזיר את פינת החמד הנדירה הזו – בית כנסת אותנטי של עדת הכורדים – הראשון בשדרות לימיו הגדולים. מי שחפץ לעזור לו במשימה גדולה זו מוזמן לפנות לאיש שמפנה את כל כוחותיו למעשה זה שהינו לשם שמים בלבד.

משה יוסף: 0504390786, This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן