דיווח מיוחד מוועידת רבני אירופה באמסטרדם

כששלוש מאות רבנים מכל רחבי אירופה נפגשים בוועידה מרכזית, ניתן היה להניח שהנושאים המרכזיים שיעלו לדיון במהלך הועידה, יהיו סוגיות דתיות, פנים רבניות שלא חורגות אולי מתחומי הקהילה האירופאית. אולם מהר התברר כי הכינוס באמסטרדם מעורר עניין רב בתקשורת האירופאית, כאשר בכירים באיחוד האירופאי, ובזרוע המבצעת שלו למאבק באנטישמיות בחרו להשתתף בוועידה ולעסוק עם הרבנים בנושאים 'החמים' ביותר המעסיקים כעת את היבשת: אנטישמיות, אסלאם, חירות וימין קיצוני.

"הנציבות האירופאית, לא יכולה לקבל את העובדה ש-72 שנים אחרי השואה, עדיין השאלה 'האם יש עתיד לקהילות יהודיות באירופה' מרחפת באוויר, אמרה קתרינה פון שנורביין, מנהלת המטה למאבק באנטישמיות שבאיחוד האירופאי. נשיא הוועידה, רבה של מוסקה הרב פנחס גולדשמידט סבור גם כן כי סוגיית האנטישמיות נוגעת לשאלת 'נפשה של אירופה: "האסלאם הקיצוני רוצה לחזור לימי הביניים לתקופת הח'ליפים, הימין הקיצוני רוצה לחזור ולחלק את אירופה ולחזור לשנת 1914. אנחנו היהודים רוצים לצעוד קדימה ולפנות לעתיד עם ניסיון העבר".

עוד אמר הרב גולדשמידט: "לרבנים שהם חוד החנית תפקיד חשוב ביותר בעידן הנוכחי עלינו להצטייד בכלים הדרושים בחומר וברוח כדי לחזק את מוסדות התורה והחסד ולהעמיק את הקשר לקהילה. וכמובן להדק את ההגנה על המוסדות היהודיים בעזרת התביעה מהשלטונות''.

האנטישמיות, מספר ל-'מעט בית מקדש' רבה של וילנא, הרב שמשון איזקסון, אינה מגיעה ממקום רציונאלי. זה כמעט גנטי. "כשאני אומר לשכנה ממול בוקר טוב, ופוגש במהלך עבודתי אנשים שאינם יהודיים, אני לא מסוגל להפסיק לחשוב על כך כי הסבא שלהם רצח את הסבא שלי. הדבר הזה לא נעלם ולא יעלם במשך שתי דורות". הוא נזכר באנקדוטה, כאשר באחד הסיורים שלו בעיר נפגש במקומי שהחל להטיח בו האשמות כי רצח את ישו. הרב לא נבהל ובנועם ציין כי אם יש אכן אמת בהאשמה, הרי שהוא ניחן בכוחות על טבעיים אותם גייס כדי לרצוח אל, מה שמעלה את השאלה כיצד הוא מעז לצעוק על אדם כמותו. הוא הותיר את האיש מבולבל ונבוך, ולעצמו הוסיף תובנה: "האנטישמיות נמצאת בד.נ.א. של האירופאי, לא בחלק הקוגניטיבי שלו".

 

2conference conference-Ministry-of-Foreign-Affairs conference3 conference4 conference5

 

 
החיים עצמם

בוועידת רבני אירופה, המתכנסת זו השנה השישים, באמסטרדם, ניתן לפגוש מאות רבנים ודיינים, שיתכנסו לשלשה ימים בעשרות מושבים בהם יקבלו החלטות מרכזיות על סוגיות קרדינאליות יהודיות כמו בתי דין לגיור, שאלות כשרות, תפקידיו של הרב, ועוד. באמסטרדם שלפני השואה היו 50 אלף יהודים, ולא פחות מ-50 רבנים, כיום, מספר לי יהודי מקומי בבית המלון 'איביס' המותאם ליהודים בו התארחנו, נותרו רק 2000, וזוהי למעשה סיפורם של קהילות אירופאיות רבות. ואמנם, בין הרבנים הרבים ניתן למצא עשרות ומאות רבנים צעירים מנהיגי קהילות בפינות שונות באירופה, על חלקם רוב הישראלים, מסתבר לא שמעו מעולם. הרבנים האלו מסתבר לא מתמודדים רק עם שאלות של אנטישמיות, או סוגיות דתיות סבוכות אלא עם 'החיים היהודים עצמם'.

"עד שהגעתי לרבנות העיר מונפלייה (דרום צרפת) ידעתי כמו כולם שיש יהודי של שבת ויש יהודי של יום כיפור", אומר הרב המקומי בן חמו, "כעת למדתי שיש יהודי של טהרה, של מוות". הרב הצעיר מספר כי לא פעם הוא עורך טקס טהרה וקבורה ליהודים שכל העץ המשתלשל מהם כבר גויי לחלוטין, מה שנותר מן היהדות הוא אופן הטיפול במת. גם רבה של וילנא, הרב איזקסון, אומר בחיוך מר: "יהודים רבים רואים עצמם יהודים בהשתייכותם לתנועת מכבי העולמית. לא מעבר. נשמע מוזר, טיפשי? אבל ככה זה עובד".

רב קהילה בלונדון מסביר גם כן: "העבודה שלי היא על סדרי עדיפויות בערכים. היכן ממוקם ערך 'שמירת המסורת', במקרים רבים, במקום מאד נמוך". ההתבוללות עליה מדברים כולם, שבמקרים רבים נושקת לתשעים אחוזים, אינה אלא השלכה של התשתית היהודית העראית היא איננה הבעיה עצמה: "לכולם חשוב להיות יהודי, העניין הוא שאם אין בשר כשר, אין חינוך יהודי, גן ילדים שילמד מושגים בסיסיים, יש התנתקות מהערכים ומהקהילתיות היהודית, ורק אז מוסר מחסום הנישואים לבן או בת זוג שאינם יהודים".

מלחמה בוועד

הרבנים, שחלק לא מבוטל מהם כאמור, צעירים שעדיין לא הגיעו לשנות ה-30 שלהם, מלאי מוטיבציה ובסיוע אמיץ של ועידת הרבנים ובכירי הדמויות הרבניות באירופה מנסים להפיח חיים, חינוך יהודי, וציונות בקהילותיהם. איש לא מדבר על 'חזרה בתשובה' במובנה הקלאסי, אלא בהטמעת ערכים יהודיים בסיסיים. העבודה מתבצעת בעיקר מול הסטודנטים, צעירים שגילם זהה לגילם של הרבנים: "היום כולם מבינים שהעתיד שלנו הם הצעירים בגילאי 15-40", אומר הרב איזקסון, "הם אלו שילדו ילדים בקהילה, הם האלו שיחיו אותה, שיפעילו אותה, אי אפשר לעבוד עם דור הזקנים כשרוצים לבנות קהילה, וכשהרב בגילם ומדבר את שפתם הדבר מהווה כמובן יתרון".

אלא שלרבנים הללו, מסתבר באופן מפתיע, יש לא מעט מתנגדים דווקא... מתוך הקהילה בעצמה. מספר רבנים ששוחחו עם 'מעט', חלקם שלא לייחוס מודים: "הוועד של הקהילה, המורכב מאנשים שחיים פה במשך שנים חושש מאתנו, הוא רואה את ההצלחה שלנו, והוא מפחד שאנשים יסחפו ומעמדם יפגע".

רבה הצעיר של וילנא, מסביר: "זו תופעה מוכרת בקהילות רבות, הוועד או ראשי הקהילה, שומרים על סטטוס קוו יהודי מסוים, וכל שינוי ממנו מפחיד אותם. הם לא מוכנים למשל לממן במקרים רבים פעילות קהילתי מלבד להעמיד לרשות הרבנים את בית הכנסת. אם מופיעים לפתע עשרות אנשים לשיעור, או למסיבה סביב עניין או אירוע יהודי הם שואלים את עצמם: מתי זה יפגע בי? מתי אנשי הקהילה יבקשו דברים נוספים וידיחו אותי"?

עלייה ארצה?

 

שאלת העלייה ארצה מרחפת באוויר, גם אם לא מדברים עליה בפירוש. הברייקזיט, נצחון טראמפ, הישגה המרשים של לה-פן, וגלי ההגירה המוסלמים המאסיביים לאירופה המייצרים בקציהם פיגועי זוועה כנגד יהודים ומטרות אירופאיות, לא מותירים מרחב הימלטות מהשאלה הקרדינאלית הזו. "צרפת מצויה במשבר עמוק של זהות, ואין ספק כי אם לה-פן הייתה מנצחת, היו רבים מאתנו חושבים על עזיבה ועלייה ארצה ", אומר הרב משה סבג רב בית הכנסת הגדול בפריז.

אז האם היהודים מתכוננים לעלות ארצה? רב קהילה בגרמניה אומר לי כמעט בהומור כי התשובה הלא רשמית היא כי אם יעלו אנשים מן הקהילות היהודיות ארצה – יאבד הרב את פרנסתו, שכן קהילה ללא יהודים אינה צריכה רב. מה יאכל הרב? התשובה הזו לא לגמרי לא נכונה, אבל יש תשובה 'רשמית' יותר אומר הרב, והיא גם נכונה: "בקהלה יש יהודים שניתן לקרב אותם ליהדות, גם אם רחוקים כעת. אם הם יגיעו לארץ, הסבירות שהם יתקרבו ליהדות נמוכה יותר". דבריו של הרב מאפיינים את תפיסתם של  חלק מגדולי הרבנים בישראל שקראו שלא להעלות את יהודי אירופה לארץ, בשל החשש לאובדנם הרוחני.

רב אחר, הרב ווייל מצרפת מוכן לחוות דעה בנושא, אך לא כלפי שומעי לקחו: "זו בחירה חופשית. אני באמת חושב שאני לא צריך להתערב בעניינים האלו. כל אחד צריך לדעת האם הגיע  הזמן בשבילו לעלות".

ועם זאת, נדמה כי לכולם משאת נפש לעלות לישראל, אלא שהדרך מהשאיפה הכנה הפועמת בלב לאולם היוצאים בשדה התעופה של בילרוס למשל עוד ארוכה כמו שמספר הרב איזקסון שהוריו עדיין מתגוררים במדינה: "מעל הארון המשחקים שלי, בדירה של ההורים שלי יש ארגזים מאז שאני ילד. כששאלתי את אמא מה יש שם היא אמרה: 'אלו כלים חדשים, שאתם נשתמש כשנגיע לישראל'. מאז עברו עשרות שנים. אז יש רצון גדול בלב, אך הדרך למעשה אינה פשוטה והיא עשויה לקחת חיים שלמים"..

אירועים נוספים סביב הוועידה

לקראת פתיחת הועידה קיימו המשתתפים אירוע הוקרה ייחודי של הקהילה היהודית ורבני הועידה ליוזמת העירוב באמסטרדם ולציון 10 שנים להקמתו לכבודם של עיריית אמסטרדם והנהלת הרכבת שסייעו רבות להקמתו. בטקס קיבלו המשתתפים את ספרו של אב"ד אמסטרדם היוצא הרה"ג רבי אריה רלבג על העירוב 'פני אריה' שקיבל את הסכמת גדולי ישראל שליט"א וספרו של אב"ד אמסטרדם הנכנס המארח את הועידה הרה"ג רבי אליעזר וולף שיצ"ל לקראת הועידה. קודם לכן בשעת צהרים בירכו את המשתתפים הרב רפאל קרוסקל מנהל 'תקוה אודסה' וחבר הקבינט של הועידה ורבה של שטרסבורג שבצרפת הרב אברהם וויל.

הרב גולדשמידט הביע מורת רוח ותמיהה שיהודים באירופה נותנים את קולם לימין הקיצוני הדוגל בגזענות ובלחימה בחופש הדת וזאת כשבעים שנה לאחר השואה. הוא אמר עוד כי 'בחירת איש המפלגה הגזענית לראשות הקהילה היהודית בהולנד מעמיד בסכנה את המלחמה שלנו על חופש הדת'.

בישיבת הועדה המתמדת שנערכה במקביל לקבוצות הדיון התקיים דיון מקיף בנושא: קריטריונים אחידים של בתי הדין באירופה ושת"פ עם בתי הדין בישראל. השחיטה בבלגיה. בית העלמין בוילנא. קריאה לממשל בארה"ב למנות פקיד מיוחד שיפעל בנושא האנטישמיות. הקמת בי"ד מיוחד לעגונות באמסטרדם ועוד. הרבנים אשררו את החלטות ועידת הדיינים האירופים שהתקיימה לפני כחצי שנה בירושלים.

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן