הכירו את "פרויקט הממק" לפורים

נוֹפִית הוא יישוב קהילתי כפרי במערב הגליל התחתון.היישוב ממוקם על גבעה בגובה 213.5 מ' מעל פני הים בגבעות אלונים, כארבעה ק"מ צפונית מערבית לקריית טבעון, 18 ק"מ דרומית מזרחית לחיפה. נופית משקיפה על נחל ציפורי, וכיום נמצא היישוב בתחום שיפוטה של המועצה האזורית זבולון [על פי ויקיפדיה].

היישוב מאוכלס בישראלים שברובם אקדמאים, אשכנזיים, ונחשב ל'חילוני' באופן מובהק. ביישוב גם לא הוקם בית כנסת במשך כל שנות פעילותו, עד לפני 13 שנים, אז חל שינוי משמעותי ביישוב, שמגיע לשיאו בימים אלה.

הכל החל כאשר יהודי מקומי איבד את אביו, וכשרצה לומר קדיש לזכרו תפס שאין לו היכן לומר זאת. הוא רכש קראוון מכספו והפך אותו לבית כנסת. היוזמה של האיש נתקלה מטבע הדברים בהתנגדות עזה, והוחלט כי יש להרוס את המבנה.

כשהגיע המידע לאותו יהודי, טיפס עם אדם נוסף אל  גג הקרוואן, ישב שם במשך כל הלילה, ולטרקטור שהגיע אמר: "אנחנו בילד-אין עם המבנה. אם אתם רוצים לפנות – תפנו, אבל גם אנחנו פה, תצטרכו לפנות גם אותנו". המעשה האמיץ הוביל לאישור זמני של המבנה ומאז הוא מתחדש מידי חצי שנה.

לפני כתשע שנים הגיע למקום תלמיד חכם בשם הרב שלום ג'רבי שהחל לפעול במקום. פעילותו של הרב נשאה פרי, וכך מקיבוץ המנוער לחלוטין מתורה ומצוות, ישנם לא פחות מ-50 משפחות דתיות – ברמות שונות – ברחבי היישוב.

"אנו זוכים לסייעתא דישמיא עצומה", מספר הרב ג'רבי ל'מעט בית מקדש', "יש לנו 3 מנייני תפילות בכל יום, ושיעורים לכל אורך השבוע, משיעורים בגמרא ועד לשיעורי מחשבהה ועמקות בפרשת שבוע ותנ"ך, את ספר יהושע התחלנו לפני כמה שנים, וכעת אנו אוחזים בספר תהלים".

פעילותו של הרב ג'רבי סובבת מטבע הדברים סביב בית כנסת אך גם סביב החגים. "בכל חג אנו מתאימים את אפיו של החג לבני היישוב, כך למשל בשבועות אנו עורכים פעילות עניפה למבוגרים, בשמחת תורה לנערים וכן הלאה".

בשבת שירה, אורגנה שבת חזנות. מסתבר שבקיבוץ נערכים שני ערבי חזנות מידי שנה – מזרחי ואשכנזי. חזן ופייטן. השנה, נערכה כאמור, מסיבה גדולה עם שני חזנים ספרדי ואשכנזי בשבת שירה, אירוע שגרר התעניינות רבה מצד חברי היישוב.

"המטרה שלי היא לחשוף את חברי היישוב לאלמנטים דתיים, אני לא מתעסק בכלום מעבר לחשיפה עצמה. אם אנסה להחזיר בתשובה יעלה שכרי בהפסדי. אנשים אוהבים לבא לפעילות שלנו, ורצים להיות בה, והיא עוברת מפה לאוזן".

לרב ג'רבי סיפורים מרגשים המלווים אותו. כך למשל בתחזוקת המנין שאינה קלה ["אני יודע בכל יום מי הם הקבועים שלא יכולים להגיע מאחר שיש להם התחייבויות במקומות אחרים ואני חייב לדאוג להם למחליפים"], כך כשהוא מוכרח לצאת את שטח היישוב ["אנשים מרגישים שעמוד השדרה יצא, ועלי לדאוג שהמנין יתפקד:], אך הוא רואה ברכה בעמלו: מבית כנסת שלא היה בו מנין, מגיעים לא פחות מ-60 אנשים בליל שבת, 50 בשבת בבוקר, ועוד כ-30 אחר הצהריים לסעודה שלישית, מלווה מלכה והבדלה.

הרב נזכר בסיפור מרגש: "היה ילד שקראו לו ע, באותה תקופה – אוגוסט ידענו שזה זמן מועד לפורענות, אנשים יוצאים לחופשים וכו', ולא תמיד יש מניין. באחד הימים נקלענו למצוקת אנשים ולא היה מנין. חמישה אנשים היו בחוץ לארץ.

"כשסיפרתי על כך בערב והבעתי את צערי על הדבר, נכח בבית הכנסת בחור צעיר, נער, לא דתי, ששמע את הדברים. ללמחרת בבוקר, בשעה 6:20, אנו תשעה אנשים ומתפללים שעשירי יופיע, והנה עומר בפתח: "שלום הרב, גם היום צריך עשירי? אמרתי לו בטח, אתה העשירי. היה מרגש איך נער, שלכאורה לא , לקח לעצמו כזו מחוייבות לקום בשעה כה מוקדמת על מנת להשלים מנין".

מה אתם מתכננים לפורים?

"פורים מבחינתינו הוא החג לילדים. יש לנו פעילות והפנינג גדול שכולל פינות יצירה, איפור פנים ועוד. כמו כן יש לנו את משתה פורים למבוגרים במסגרתו יזמנו רעין מעניין.

"לפרוייקט קראנו ממ"ק – משלוח מנות קהילתי. הרציונל העומד מאחורי זה הוא לחדש את מסורת משלוח מנות המסורתית לפיה שולחים מנות לא רק למי שרגילים לתת".

איך זה עובד?

"כל האנשים הנרשמים לפרוייקט מכינים משלוח מנות אחד, וכאשר הם מגיעים למסיבת פורים אצלי בבית [בה קוראים את המגילה, אגב, בנופית יש ארבע או חמש קריאות מגילה כולל קריאת מגילה אישית למעוניין], לוקחים את כל המשלוחי מנות ומעבירים אותם האחד לשני ובעיקר לאנשים שאינם מכירים.  

"אם למישהו לא נעים אנחנו מעבירים בשמו, כך יוצא שכולם יצאו ידי חובת משלוח מנות בפורים והדבר הופך לחלק מההווי של היישוב. ההצלחה ברוך ה' היתה גדולה, ולא פחות ממאה חמישים משפחות נרשמו, ואפילו מחלקת התרבות של היישוב נרתמה למיזם".

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן