כנס איילת השחר למובילי תפילה בהתיישבות

עשרות גבאים, חזנים וחזנים בהתיישבות התקבצו בכנס ייחודי שנערך על ידי ארגון איילת השחר בחג החנוכה באולם הכנסים בבית הרבנות הראשית לישראל שבירושלים.

 

בכנס שנשא את הכותרת, "תיכון בית תפילה – מובילי תפילה בהתיישבות' השתתפו נציגים מכל רחבי הארץ, בעשרות נקודות התיישבות בהם הוקמו בתי כנסת ומנייני תפילה על ידי התושבים, ובסיועה של עמותת איילת השחר בראשות הרב שלמה רענן.

 

הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו שהשתתף בכנס נשא הרצאה ובה שוחח עם המשתתפים על 'ביקור ראשון בבית הכנסת'. במהלך ההרצאה של הרב, ביקשה אחת המשתתפות בכאב את סיועו בהקמת בית הכנסת ביישובה, לאחר שלדבריה היאא מנסה במשך שנים להשיג תקציבים מן הרשויות כמגיע לה – וללא הועיל. הרב התרגש, ואמר: "אני מוכן לבא אתך ביחד לכל משרד ולבקש את הכסף, הלוואי שיכולתי אני לתת אותו. אשמח להיכנס אתך לאחראי במשרד הדתות ולהתחנן לסיוע".

 

נציג איילת השחר ביישוב נועם ריגש את המשתתפים כשסיפר כי בתו נפטרה לפני שלשה וחצי חודשים, ותיאר את תהליך התשובה לו.

 

"בתחילה ראו אותי ככה, חשבו שהתחרפנתי לגמרי מה קרה לך, לאט לאט אנשים מתחילים לשאול אותי שאלות: נכבה לי הנר בחנוכייה מה אני עושה? אני לא רב אבל על ידי אמונה ורצון הכל קורה, יש לי סייעתא דישמיא".

 

הוא גם סיפר על בית הכנסת שלו: "כשקמה ההרחבה בקיבוץ, הגיעו אליה גם אנשים מסורתיים ורב צדיק בשם הרב זליג היה מביא עשרה צדיקים בכל בוקר. לאט לאט התווספו אנשים עד שהצלחנו לייסד מנין. אנחנו כבר גרעין של שישה אנשים ואנשים מצטרפים. פתאום אנשים מבקשים עלייה לתורה, רוצים כיסא של אליהו הנביא".

 

אסי, מהיישוב תל יוסף הודה כי לא כל משפחתו עדיין שבה בתשובה, ותיאר גם כן את תהליך פתיחת בית הכנסת: "בקיבוץ שלנו למרבה המזל, מיום שהקימו אותו יש בו בית כנסת, יש מבנה קבע מדהים. איך שהחלטתי שאני מתחיל תהליך של תשובה, אמר לי הגבאי הזקן: יופי אתה התחלת תשובה קח את המפתחות"...

 

בתחילה, נזכר אסי, בית הכנסת היה פתוח רק ביום כיפור, לפעמים גם בראש השנה, אבל לאט לאט הוא וחבר נוסף החלו לפתוח אותו גם בשבתות וחגים. "כשפתחתי את בית הכנסת לא ידעתי מה זה סידור, מה זה שבת, מה זה תפילה. למדתי הכל לבד, למדתי לקרא בתורה מהאינטרנט....לא תמיד יש לנו מנין, אנחנומנסים לארגן שיעורים קבועים, להרחיב את הפעילות של הקהילה הקטנה הזו שמגיעה בשבתות ולפתוח אותה לציבור הרחב".

 

כעת מספר אסי ה'מלחמה' הבאה היא על תחום עירוב ומקווה ביישוב.

 

מהיישוב עין חרוד הגיע אופיר, שסיפר כי בית הכנסת אצלם נוסד ב 1927.

 

הוא הוקדם על ידי ההורים של החלוצים, כשהוא מתחיל בצריף ומגיע למבנה הקבע שלו בשנת 69. בית הכנסת בסך הכל היה סגור מבחינת פעילות מלבד בימי כיפור, אולם לפני 15 שנים כשהוא החל לחזור בתשובה נפתח בית הכנסת על ידו גם בשבתות, ואף למקום בו נמסרים שיעורים מסודרים.

 

"יש את כל תפילות השבת. מתפללים עם מי שיש. הבית כנסת זקוק לשיפוץ, אנחנו קהילה שמתפתחת מתפילה ליום כיפור ועד תפילה לשבתות.

 

את הכנס חתם מנכ"ל משרד הדתות עורך הדין עודד פלוס שהגיע גם להקשיב לבקשותיהם של נציגי היישובים.

 

הרב רענן ראש הארגון הציג את המנכ"ל וציין כי הבחין ברגישות שלו שלא לומר במחוייבות שלו לעניין בתי הכנסת.

 

מר פלוס פתח את דבריו ברשמים שנותרו אצלו ואצל רעייתו מהשתתפותו בתפילת יום כיפור ביישוב גבא שאורגן על ידי 'איילת השחר'.

 

"אני רוצה להודות לרב רענן, זו הזמנה שניה. הקודמת היתה ביום כיפור בקיבוץ גבע, אי אפשר היה לתת לי הזמנה יותר טובה. אתן לכם את רשמיה של אשתי. היא לא הבינה איך אפשר לחבר בין הקיבוצניקים לפעילים החרדים שחלקם נמצאים פה. אני מכיר את אפשרויות החיבור הללו, אבל מי שנחשף בפעם  הראשונה מכיר יותר את התפיסה התקשורתית של שני הציבורים וחושב שזה לא ניתן לחיבור.

 

יום כיפור הזה היה מדהים. גם מבחינתינו וגם מבחינת החברה החרדי. אתה רואה את הסובלנות ההדדית. ספר התורה עבר בעזרת נשים. אתם צריכים לזכור שאצלנו הדתים הלאומיים זה סוג של אמירה, כאשר יש הטוענים כי זו 'סכנה וכניסה לתוך מדרון חלקלק', אבל בגבע זה קרה באופן טבעי. היה גם 'מי שברך' לנשים, ואני אפילו פגשתי באנשים שהגיעו עם סמארטפונים וצילמו והחברה שהיו אתנו לא התקוממו. הם הבינו שזה חלק מהסובלנות שצריך לגלות, אם רוצים לעשות את אותו חיבור".

 

מנכ"ל משרד הדתות ניסה לתת קווים מנחים לפעילות משרדו ביחס לבתי הכנסת.

 

משרד הדתות מחזיק בשורת פרמטרים לתקצוב כאשר אחד מהסכמות הוא גודל. לדבריו, לעתים נוצר מצב בו ישנם שכונות גדולות - סמי עירוניים, מה שגורם לדחיקתם של הקיבוצים והיישובים. הוא הסביר כי הוא פועל להפניית חלק מהתקציב ליישובים קטנים ובינוניים.

 

עורך הדין פלוס נשאל על ידי הקהל מדוע לעיתים ישנה לכאורה 'אפליה' כאשר יישובים מסויימים לא מקבלים תקצוב.

 

אחת מהבעיות המרכזיות הסביר מנכ"ל הדתות היא שלעתים המועצות האזוריות לא מעוניינות להגיש בקשה. "אני משכנע בכח את ראש המועצה האזורית שיגיש בקשה למקווה בעשרת למשל, והם לא כל כך משתפים פעולה". פלוס הזכיר את הסיפור של עין גדי בה המועצה האזורית הגישה בקשה אך  הקיבוץ באסיפה פנימית החליט שלא. "במקרה הזה אנחנו נתנו בכל זאת מיליון שקל למקווה וחצי מיליון לבית כנסת". 

 

כאשר למועצות אזוריות יש מועצה דתית אמר פלוס, אנחנו יודעים לעזור להם. אנחנו נותנים השתתפות שלנו בתקציב השוטף. "למשל מועצת דתית יזרעל מתפקדת בצורה ראויה לציון אני באופן אישי מאשר לה פעילויות כמו הקפות שניות, שמחת בית השואבה, ואירועי חנוכה". כשלטון מרכזי, הסביר המנכ"ל, קשה לנו להיכנס לתוך המושבים ולדעת למה להקצות מגרש ומקווה. לשם כך יש לפנות לראש המועצה, והוא פונה אלינו.

 

המנכ"ל הוסיף והסביר כי בסופו של יום "יש לנו משאבים מוגבלים". המשרד קיבל החלטה כי בכל מה שקשור לבתי כנסת "אנו משתתפים בהקמה ובהרחבה, להבדיל ממקוואות שאנו נותנים גם שיפוץ".

 

האם בבתי כנסת ניתן תקציב לשיפוץ?

"לבתי כנסת אין לנו כסף לשיפוץ מאחר שזיהינו שכדאי לשים אותו בבניה של בתי כנסת ופחות להשקיע בשיפוץ. ברוב המקרים הקהילה מצליחה לעשות את זה לבד. ככלות הכל לא מדובר בהרבה כסף. מצד שני אנחנו מאד בעד הרחבה. אם ניתן להרחיב את בית הכנסת למאה משפחות נוספות "אתם תמצאו בנו פרטנרים", אמר פלוס.

 

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן