הקיבוץ שבהקמתו הוסכם כי בשטחו לא יבנה בית כנסת

בקיבוץ גונן הממוקם במזרח עמק החולה, נחתם הסכם בין חברי הקיבוץ עם הקמתו כי במקום לא יבנו בית כנסת. לא פחות.

היישוב החילוני הוקם בשנת 1951 כהיאחזות משלט של הנח"ל בחירבת גורייבא. ההיאחזות לא יועדה להפוך לנקודת קבע, אולם חברי הגרעין של הצופים העבריים‏ שהוצבו במקום ויועדו להצטרף לאחר השחרור לתל קציר ביקשו ליישב את המקום כיישוב עצמאי. בקשתם התקבלה ואושרה, והיישוב התאזרח ב-1953. זהו היישוב הראשון במדינת ישראל שאוזרח לאחר שהוקם כהיאחזות נח"ל.

כיום, 65 שנים מוקם במקום בית כנסת, על ידי עמותת 'איילת השחר' בראשותו של הרב שלמה רענן.

סיפור הקמתו של בית הכנסת נשמע כמעט סוריאליסטי, אבל כמו עוד בתי כנסת רבים ביישובים, מתברר כי זהו חלק מסיפורו של בית הכנסת במקומות הללו.

בשטחי הקיבוץ שוכן כפר נופש. בכפר הנופש, כמו בבתי הארחה נוספים פועל משגיח בשם הרב יצחק בן שימול שבמשך תקופה הגיע למקום בשבתות ונוכח לדעת כי תושבים מבני הקיבוץ היו מגיעים להשתתף במקום.

'בית הכנסת' שבכפר הנופש לא היה בית כנסת ראוי לשמו. התפילות נערכו באולם ששימש גם כאולם יוגה, גם כאולם כנסים וגם כאולם בית כנסת לעת מצוא.

הרב בן שימול הבין שהוא זקוק לבית כנסת: "הרמתי עיניים לשמים ושאלתי מאין יבא עזרי? ניסינו משרד הדתות וארגונים נוספים ומאום לא צלח".

במהלך חיפושיו נתקל הרב בארגון איילת השחר והחליט לשלוח מייל רטורי, ובו בקשה לסיוע בבית הכנסת. באופן מפתיע מקבל הרב טלפון מהרב אריה סירוקה מנכ"ל איילת השחר בתוך פרק זמן זעום ובו הוא מתבקש לקבוע פגישה עם הרב שלמה רענן: "לא האמנתי שבכזו מהירות אקבל טלפון מהמנכ"ל", אומר הרב בן שימול ל'מעט בית מקדש'.

המהירות הרבה בה התנהלו העניינים שלחה את הרב ההמום אל ראש הדירקטוריון של הקיבוץ כדי לשאול האם ניתן יהיה להקים בית כנסת במקום. האיש השיב כי הוא מבחין בהתעוררות הרוחנית שחלה בקיבוץ, ואין לו התנגדות להקמת בית הכנסת.

משם התגלגלו העניינים במהירות. ראש ארגון איילת השחר, והמנכ"ל הגיעו למקום, נפגשו עם אנשי הקיבוץ, ובפרק זמן קצר כבר החלו לייסד את בית הכנסת: "אנחנו רגילים שאנשים מדברים, אבל ממייל אחד קטן שנוצרת כזו פעילות - זוהי בוודאי יד ההשגחה. הקב"ה אומר תפתחו לי פתח קטן, ואני אפתח לכם פתח גדול, זה בדיוק מה שהרגשתי בשרשרת האירועים הזו".

בינתיים ארגנו 'אילת השחר' ספר תורה חדש ומהודר מתורם מאנגליה, והספרייה של הקיבוץ בעבר הוסבה לבית הכנסת.

הרב בן שימול מספר על ההתרגשות שאחזה בו עם היוודע הבשורה על ספר התורה החדש: "עד כה היו לנו ספרי תורה פסולים לחלוטין. ספרי תורה שהגיעו מהשואה, שלהם ערך סנטימנטלי אמנם, אך ללא כל ערך הלכתי. סופרים שבדקו אותם הבהירו לי כי אין כל אפשרות ריאלית לתקן אותם. נאלצתי לארגן ספר תורה בהשאלה ממקום אחר. הדבר הזה כאב לי. כעת יהיה לנו ספר תורה שלנו, שיהיה רשום בטאבו על שמנו".

הרב בן שימול שמתגורר בקרית שמונה, מקווה שהמקום ישקוק תפילה ואפילו שיעורי תורה. לא היה לנו חומשים ולא רהיטים כעת יש לנו הכל, הוא אומר.

בית הכנסת ישרת את תושבי הקיבוץ הוותיקים וגם את תושבי 'ההרחבה' הנזקקים לבית הקדוש. הרב בן שימול מספר כי בקיבוץ מתגורר תושב, שאביו אדם דתי, לא הגיע לבקר אותו במשך שבע שנים בשבתות מאחר שלא היה בית כנסת במקום.

האם היתה התנגדות בקיבוץ להקמת בית הכנסת?

גם אם היתה היא לא היתה מורגשת. אנשים נסחפו לתוך זה. אנשים צמאים לקדושה. אם הייתם מגיעים ביום כיפור הייתם רואים שאין מקום לשבת. זו נקודת אור.

הרב מספר כי כיום יש לפחות שישה אנשים שחזרו בתשובה והחלו לשמור שבת בקיבוץ: אתם צריכים להבין שזה לא פשוט. מדובר בקיבוץ של השמור הצעיר, שבתות לרוב היו אירועים של מתנדבים ומתנדבות, לא מדובר במשהו שהוא מובן מאליו.

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן