סקר בתי הכנסת, תשע"ו

החרדים פוקדים את בית הכנסת יותר מן הדתיים לאומיים: בסקר השנתי שנערך על ידי 'איגוד בתי הכנסת' של 'אילת השחר' עלה כי בערב יום הכיפורים תשע"ה, נוהגים המגדירים עצמם 'חרדים' לפקוד את בית הכנסת במשך השבוע יותר מאלו המוגדרים 'דתיים לאומיים'.

הבדלים בין שני המגזרים כמו גם בין העדות השונות, התגלו ביחס לשאלת התרומות לבית הכנסת.

המחקר נערך בשיתוף סטטיסטיקאים ורואי חשבון מהאוני' העברית ומאניב' בר אילן. השתתפו בו 300 איש מן המגזר הדתי והחרדי בישראל. טעות הדגימה המירבית היא 4 אחוזים.

52 אחוזים מכלל המשתתפים במדגם השיבו כי הם פוקדים את בית הכנסת 3 פעמים ביום, כלומר הם מתפללים במניין את 3 התפילות – שחרית מנחה וערבית, ואילו 19 אחוז מהמשיבים ציינו כי הם מגיעים לבית הכנסת פעם או פעמיים ביום. 29 אחוזים נוספים מגיעים לבית הכנסת רק בסופי שבוע כלומר בשבתות.

מפילוח מעמיק יותר עלה כי מבין המגדירים את עצמם 'ספרדים חרדים' 60 אחוזים נוהגים לפקוד את בית הכנסת 3 פעמים ביום, כך גם אצל 67 אחוזים מ'החסידים', וכך אצל 58 אחוזים מ'הליטאים החרדים'. הציבור הדתי לאומי, מגיע לבית הכנסת לשלש התפילות בשיעור הנע סביב ה-37 אחוזים. 25 אחוזים נוספים מחובשי הכיפות סרוגות מגיעות פעם או פעמיים ביום לבית הכנסת.

מהו בית הכנסת בו אתה מעדיף להתפלל, נשאלו המשתתפים: השכונתי, הגדול שבעיר, בית הכנסת של העדה או של החסידות, או אולי ה'שטיבלך'?. שלא כצפוי, באפשרות האחרונה - בשטיבלאך בחרו רק כ-10 אחוז מהמשיבים. 55 אחוזים מעדיפים את בית הכנסת השכונתי, 23 אחוזים דבקים בבית הכנסת של החסידות או של העדה,  2.8 הולכים לבית הכנסת הגדול בעיר, ו-1 אחוז מעדיף להתפלל במקום העבודה.

הספרדים לא משלמים דמי חבר

חלקו השני של הסקר עסק בדפוסי התרומה של מתפללי בית הכנסת. המשתתפים ברובם ציינו כי הם מעדיפים לתרום במזומן לידיו של הגבאי [67.9 אחוזים], כרבע מן המשיבים הזכירו את אופציית קופת הצדקה של בית הכנסת, 18.2 אחוזים באמצעות הוראת קבע, ורק 9.1 אחוזים ציינו את האפשרות לשלם באמצעות כרטיס אשראי.

האם אתם תורמים 'דמי חבר' בבית הכנסת שלכם? 43 אחוזים מהמשיבים אינם תורמים דמי חבר כלל, 57 האחוזים הנותרים משלמים סכומים הנעים בין 50 שקלים ל-150 שקלים.

האם תרומת 'דמי חבר' הינה תלויית עדה או מגזר? מתברר כי באופן מובהק בבתי הכנסת הספרדים, נוהגים פחות לעשות שימוש באופציה הזו של 'דמי חבר' [לא פחות מ-69 אחוזים שללו את האופציה הזו]. לעומת זאת אצל החרדים הליטאיים באופן מובהק נוהגים לגבות דמי חבר [72 אחוזים]. גם הדתיים לאומיים עושים שימוש רב באפוצייה זו [78 אחוזים]

לא צריכים קבלה לצרכי מס

ומדמי חבר לתרומות אותם מנדבים מתפללים בברכת 'מי שברך' כאשר הם עולים לתורה: כ-30 אחוזים מכלל המדגם אינם תורמים בעלייה לתורה, 17 עשר אחוז תורמים ח"י [18] שקלים, וכ- 27 אחוזים תורמים בין 20-50 שקלים. 14 אחוזים תורמים כ-50 שקלים ומעלה, ורק 6.4 אחוזים מעניקים לבית הכנסת 150 שקלים ויותר.

גם כאן נערך פילוח מקיף יותר ונבחן הקשר בין עדה ומגזר לגובה תרומה: מבין הציונים דתיים 53 אחוזים השיבו כי הם אינם תורמים בעלייה לתורה, 35 אחוזים מהם תורמים סביב ה- 50 שקלים, ו-12 אחוזים תורמים למעלה מ-100 שקלים. גם בציבור הליטאי-חרדי שיעור הבלתי תורמים מקבל אחוז גבוה – 38 אחוזים, וייתכן שהדבר נובע מהעובדה שחלק ניכר מהם תורמים סכום קבוע כ'דמי חבר'.

הציבור הספרדי 'תורם בגדול', מסתבר שרק 17 אחוזים השיבו כי אינם תורמים כלל בעלייה לתורה, או במילים אחרות 83 אחוזים תורמים כאשר הם מתכבדים בעלייה לתורה.

על פי התוצאות התברר גם כי אין הבדל מובהק בגובה התרומה בין מתפלל העולה לתורה בבית הכנסת 'שלו', לבית הכנסת בו הוא מתארח.

שאלה נוספת עסקה בתרומה לציון ארועים מיוחדים כגון בר מצווה, חתונה, או אזכרה. 75 אחוזים מהמשתתפים נוהגים לתרום באירועים מן הסוג הזה, וכ- 7 אחוזים מעניקים לבית הכנסת לא פחות מ-1000 שקלים בכל ארוע. 15 אחוזים תורמים 200 שקלים, ו-14.5 אחוזים תורמים 500 שקלים. היתר תורמים סכומים הנמוכים מ- 200 שקלים.

בקטגוריה שעסקה בסוגיית תרומה המוכרת לצרכי מס [לפי סעיף 46] התברר כי רוב המתפללים אינם זקוקים כלל לקבלה כזו [53 אחוזים]. רק 17.2 מהמשיבים ציינו כי הם יגדילו את גובה התרומה במידה ויקבלו קבלה מוכרת לצרכי מס, ו-29 האחוזים הנותרים השיבו כי ישמחו לקבל קבלה כזו, אך הדבר לא ישפיע על גודל התרומה.

באיגוד בתי הכנסת אומרים כי התוצאות מלמדות כי כצפוי המגזר החרדי פוקד את בתי הכנסת מעט יותר מן המגזר הדתי לאומי, אם כי לא בפערים גדולים מאד.

האנשים אוהבים להתפלל בסך הכל בבית הכנסת השכונתי שלהם, אך אין הדבר אומר בהכרח כי הם משלמים 'דמי חבר'. החרדים הליטאים עושים שימוש רב באופציית 'דמי חבר', וייתכן שהדבר נובע ממצוקה כלכלית שמאפיינת בתי הכנסת של החרדים האשכנזים שלרוב אינם משופעים בכסף רב, ומכאן גם בפאר מיוחד.

הספרדים, שוב כצפוי, תורמים יותר לבית הכנסת בעלייה לתורה, אך הדתיים לאומיים והליטאיים תורמים פחות. אחת ההשערות שעלתה היא כי הדתיים לאומים והליטאיים נוהגים לתרום באמצעות דמי חבר כאמור, ומכאן הפיחות בתרומת העלייה לתורה. 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן