מסע אלול בהתיישבות העובדת: הרב הראשי ביקר בקיבוצי הצפון

כשהרב הראשי מגיע אל ההתיישבות העובדת: עמותת איילת השחר, בשיתוף עם הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, ערכו כמידי שנה בחודש אלול מסע רוחני, שכלל גם היכרות שלא נראתה עד כה, בקיבוצים רבים של ההתיישבות העובדת בצפון הארץ.

"הימים הנוראים הם הזמן המתאים ביותר בו ניתן להכיל ולהקשיב לאחר", מסביר הרב אריה סירוקה מנכ"ל עמותת איילת השחר, "זו הזדמנות שלנו איילת השחר, ושל כבוד הרב הראשי לתת ליהודים רבים בישראל הצצה למה שמתרחש גם מעבר לגדר".

הרב הראשי ואנשי איילת השחר בראשות הרב שלמה רענן ערכו מסע שנמשך יומיים בקיבוצים רבים בגליל העליון ובעמק החולה.

היום הראשון נפתח בביקור בבית החינוך המשותף של עמק החולה. במוסד זה, הגדול ביותר בגליל העליון לומדים כל ילדי האזור, והרב הראשי פגש באנשי הצוות ונשא דברים לפני התלמידים. "המטרה הגדולה של המפגש", אמרה מנהלת התיכון, היא קודם כל להכיר, לראות ולשמוע, קודם כל את מי שבא לבקר אותנו ולכבד אותנו, אך מישהו שהוא גם שונה באורח החיים שלו מאתנו". היא הבהירה כי היא רוצה לשמוע את הרב, אך גם להציג בפניו שאלות. הרב נענה ברצון והשיב לשאלותיהם של התלמידים.

משם המשיכה המשלחת אל קיבוץ שניר. במהלך הביקור נדהם הרב לשמוע כי בקיבוץ עובדים כרגיל ביום הקדוש ביותר ליהודים – יום הכיפורים. הוא גם נפגש עם חברים במקום שסיפרו על רצונם לבנות בית כנסת ביישוב. "המקום הוא מקום חילוני לחלוטין, אף פעם לא היה פה בית כנסת", סיפר אחד מחברי הקיבוץ והוסיף: "חלק מהזהות שלי הוא בית כנסת בשבת, יום כיפורים, ראש השנה, ולשמחתי הרבה נוצר קשר עם הרב רענן, ויש לנו ספר תורה". אלא שלדבריו, עצם הדיבור על ספר התורה הובילה לשיח של כמעט 'חורבן הבית'. הוא סיפר כי שאיפתו היא להוביל מהלך ללא אנטגוניזם, ועם הידברות עד לייסוד מקום תפילה בקיבוץ.  

התחנה הבאה היתה קיבוץ דן שם נפגש הרב עם כלל חברי הקיבוץ, ומשם המשיך לשדה נחמיה, בו מוקם בית כנסת מפואר, על ידי עמותת איילת השחר. שם גם פגשו ברבה הראשי של קרית שמונה הרב צפניה דרורי שליט"א. אנשי הקיבוץ קידמו את הרב בהתרגשות גדולה, ומול שלד הבניין ביקשו להודות לרב רענן על הירתמותו המלאה למענם ולמען קירוב לבבות בעם. הם גם ביקשו מהרב הראשי לסייע להם בגמר הבית.

אחת מחברות הקיבוץ סיפרה כי הגיעה לקיבוץ לפני חמישים שנה כאשר ''אף לא היה סימן לבית כנסת'', היא הוסיפה כי לדעתה ''מה שחשוב הוא ההרגשה שאני יהודייה, ומה שחשוב הוא שיש בית כנסת זה לא שייך לשאלה אם אתה מאד דתי, או קצת דתי''. היא סיפרה כי גדלה עם גויים, אך למרות זאת, לא היתה מציאות כזו שאין בית כנסת. "יהודי צריך בית כנסת, לא יכול להיות שביישוב לא יהיה בית כנסת. בשבילי זה דבר גדול זה סוגר לי את המעגל".

היום השני למסע נפתח בביקור תנחומים בבית משפחת אורון, שבנם שאול נפל במבצע צוק איתן, במה שכונה 'קרב שג'אעיה'. שבוע קודם לכן, נפטר אב המשפחה לאחר מחלה קשה, כשהוא לא זוכה לראות את בנו מובא לקבר ישראל.

בני המשפחה, שעמדו ביום האחרון לשבעה, שמחו לקראת הרב שניחם אותם, והזכירו את החנוכייה היפה שקיבלה מ'איילת השחר' בפרוייקט 'אמא לאמא' בחג חנוכה האחרון. בני המשפחה, אמרו בסיום הביקור כי הופעתו של הרב הפיחה בהם תקווה ש'יש להם למה לחכות'.

בית ספר כדורי, הוותיק ביותר של ההתיישבות העובדת, היה התחנה הבאה של המשלחת. את פניה קיבל יו"ר הנהלת הכפר מר רועי בר אילן ומנהלי בתי הספר. הם ציינו כי ביקור הרב מאד סמלי עבורם, לאחר שבמשך 95 שנים לא ביקר במקום רב ראשי.

הביקור עמד בסימן הכרת האחר. נציג מועצת התלמידים שאל מדוע הוא אינו זוכה להכיר את החבר הדתי שלו, מדוע אין לו הזדמנות להכיר אנשים דתיים שהם בני העם שלו? הרב לאו השיב בנועם ובסבלנות לשאלות והרחיב גם כן על  הצורך שבהכרת האחר גם אם הוא שונה באורח חייו.

בקיבוץ שער העמקים התכנסו כמאה אנשים לפגוש את הרב הראשי, ורכזת המשק דבורה קוזניץ [70], שהיתה בעבר חרדית, הסבירה על החשיבות שבהכרת העולם הדתי שעדיין זר לאנשי הקיבוץ. במפגש זה נשאל הרב הראשי שאלות מורכבות ועמוקות על יחסי דתיים חילוניים, על מעמדה של המדינה היהודית, ועל זהותה, ועל הכל השיב בנועם כדרכו.

סיום הביקור נערך בקיבוץ שדות ים, שם נערכה תפילת מנחה, ארוחה משותפת עם החברים, ושיחת חיזוק לחודש אלול.

בסיומו של הסיור ביקש כבוד הרב הראשי להודות לעמותת איילת השחר ולעומד בראשה: "אני מלא הערכה לרב שלמה רענן ולאיילת השחר שעסוקים ועמלים בלשמוע אחד את השני".

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן