מסמך היסטורי: בית הכנסת הרפורמי הראשון והמלחמה בו, חלק ב

 

הצלחתם הגדולה של הרפורמים לא נעלמה מעיניהם של רבני הקהלה האורטודוקסית, והם ראו לחרדתם כיצד נוהה הציבור הרחב אחר הפאר, המודרנה, והברק של הקבוצה הרפורמיסטית.

אנשי הרפורמה ידעו גם להילחם בכליהם של הרבנים האורטודוקסים, ובמשך השנים שקדמו להקמת ההיכל ומיד לאחריו הצליחו להשיג לא מעט חתימות של רבנים ידועי שם באיטליה ובהולנד שקבעו כי ההיכל "הוקם על יסוד דברי התלמוד והפוסקים".

כיצד ארע הדבר? ישראל יעקובזון, אבי התנועה ומחוללה העיקרי פנה ליהודי משכיל יליד אלזס בשם ליברמן, שהיה בעל יכולת כתיבה משובחת, וביקש ממנו לחבר ספר לטובת הענין הרפורמי. ליברמן נענה וכתב את הספר "נגה צדק". עם הקמת ההיכל והפולמוס העז שנוצר בעקבותיו חיבר ליברמן ספר נוסף בשם 'אור נגה'. עם חיבוריו אלו יצא למסע בין קהלות אירופה השונות, ובחלק מהם כאמור נחל הצלחה.

רבני המבורג החרדים ניסו להילחם בתחילה ברמה הלוקאלית בקהלה החדשה, אך עד מהרה הבינו כי המאבק חרג זה מכבר מהמבורג הקטנה והם החליטו לגייס לעזרתם את גדולי הרבנים באירופה.

ואמנם בשנת 1819 פורסם בהמבורג והופץ ברחבי אירופה קונטרס  בשם "אלה דברי הברית" כשעליו חתומים גדולי הרבנים וביניהם שמות מיתיים כמו רבי עקיבא איגר, רבי משה סופר (ה'חת"ם סופר'), רבי יעקב מליסא (ה'חוות דעת') ועוד.

על שער החוברת נכתב "אלה דברי הברית וכו' אשר יצא מפי בית דין צדק דק"ק [=דקהילת קודש] המבורג ועל ידם החזיקו הגאונים הגדולים אשר במדינות אנשכנז, פולין, צרפת, ואיטליה... להפר דת חדשה אשר בדו מליבם איזה יחידים הדיוטים שאינם בני תורה לייסד מנהגים שלא כדת משה וישראל. על כן קמו הגאונים חסידים וקדושים רבנים המפורסמים וכו' לאסור איסור על שלשה פשעים. ואלה הן:

 

א] אסור לשנות סדר התפילה הנהוגה בישראל מן ברכות השחר עד אחר עלינו לשבח, ומכל שכן שאין לגרוע ממנה.

 

ב] אסור להתפלל סדר התפילה הלז בלשון אחר חוץ מלשון הקודש, וכל תפילה [=סידור] הנדפסת שלא כתיקונה ושלא כמנהגה היא פסולה ואסור להתפלל מתוכה.

 

ג] אסור לנגן בבית הכנסת בשום כלי שיר בשבת ויום טוב, אפילו על ידי אינו ישראל" [כלומר גוי].