דבר העורך לחודש תמוז

בחודש תמוז חל שבעה עשר בתמוז היום בו הובקעו חומות העיר, כאשר שלשה שבועות לאחר מכן נחרב בית המקדש הראשון והשני. כ-200 שנים חלפו מאז המאורע הקשה, ובית המקדש שכלל בתוכו את הכלים הנהדרים עליהם אנו קוראים בחומש שמות כמו המנורה, המזבחות, הכיור וכו', נותר בתודעה של רבים מאתנו כמשהו מעומעם, כפאר יהודי ששייך להיסטוריה ואיננו עוד.

 

לעתים נתקלים אנו בציורים או בתמונות נאות המנסות להמחיש את מה שחוו אבותינו במשך מאות שנים, וקודם לכן במשכן שהוקם במדבר סיני ומשכן שילה, אך דומה כי לרובינו לא הזדמנה עדיין, חוויה בלתי אמצעית עם עולם המשכן והמקדש. כדי לענות על הצורך הזה החליטו ביישוב שילה, הבנוי על חרבותיה של שילה הקדומה להקים את בית הכנסת שלהם בצורתו של משכן שילה. בית הכנסת כולל עשרות אלמנטים מהמשכן ומהמקדש כמו כלי המקדש, יריעות, לולאות, קרשים אדנים ועוד.

 

בשיחה עם 'מעט בית מקדש' מספרים מנהלי המקום על בית הכנסת והם גם מזמינים את הקהל הרחב לסיורים מודרכים במקום.

 

הגבאי הנמרץ של בית הכנסת איצקוביץ, יצחק שיינין, יזם לפני מספר שנים את 'מדחני המזגנים' המאפשרים את הפעלתם של מכשירי הקירור בבית הכנסת בכספי המתפללים. בימים אלו משתפת חברת 'אלקטרה' פעולה עם איצקוביץ מה שמהווה הזדמנות מתאימה לשוחח עם שיינין על המדחנים שהמציא, ועל מערך הקירור בבית הכנסת העמוס בעולם.

 

יאיר קמפה מנהל וגזבר בית הכנסת במשך שנים, הוא גם מתכנת במקצועו. בגליון הנוכחי מובאת סקירה אודות תכנת 'סטנדר לגבאי' אותה פיתח במשך שנים, המעניקה לגבאי שליטה מלאה על כל הנעשה בבית הכנסת.

 

בשבוע האחרון התקיימה הכנסת ספר תורה מרגשת ביישוב דברת שבעמק יזרעל. גבאי בית הכנסת מספר על הקמת בית הכנסת המרגשת בסיועה של עמותת 'אילת השחר', ועל חלום שהתגשם.

 

רואה החשבון מנחם אקרמן משיב לשאלת הקוראים אודות שינוי שמו של בית הכנסת, ור' אלון חאמי בטור אודות חשיבותם של הדרשנים והמלמדים.

 

בפינת ההלכה נידונה שאלה בדבר מתפלל שמעדיף להתפלל בבית כנסת מרוחק ולא בזה הקרוב לביתו, האם לא עובר הוא על איסור 'אין מעבירין על המצוות'?

 

בברכת חודש טוב

ובייחול לבנין בית המקדש במהרה,

אליעזר היון. עורך. 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן