דבר העורך, אדר ב

בית הכנסת החורבה, כך נוטים רבים מאתנו לחשוב, נבנה לפני כ-300 שנים עם עלייתו של רבי יהודה החסיד ותלמידיו ארצה. מכאן גם השם של בית הכנסת 'חורבת רבי יהודה החסיד'. אלא שמשיחה עם ההיסטוריון וחוקר בתי הכנסת ד"ר ראובן גפני, מתברר כי בית כנסת פעל במקום לא פחות משש מאות שנים, כלומר עוד מהמאה ה-15.

הנתון הזה, מלבד חשיבותו האינפורמטיבית, מגלה דבר נוסף: כמה מעט אנו יודעים על אתרי המורשת שלנו. כמה מאתנו מכירים את ההיסטוריה של קבר רבי מאיר בעל הנס למשל? מי יודע היכן נמצא בית הכנסת על שם רבי יוחנן בן זכאי, וממתי התחילה המסורת של התפילה בקבר יונתן בן עוזיאל לצורך פקידת עקרות?

בגליון זה כאמור, שוחחנו במסגרת מדור 'שיחות בית כנסת' עם ד"ר ראובן גפני על החורבה, כאשר בגליון הבא נסיין את הסקירה הייחודית הזו.

חוקר נוסף שסקירה על עבודתו מצויה בגליון הוא ד"ר שלמה טיקוצינסקי שבמשך שנים ארוכות התחקה אחרי סיפורה של ישיבת סלבודקא שעלתה מליטא לארץ ישראל. סלבודקא היתה הישיבה היחידה שעלתה בשנות העשרים של המאה הקודמת על קרבה וכרעיה, וסיפורם של התלמידים והשתלבותם ביישוב החדש [הם היו למעשה 'פעילי הקירוב' הראשונים בארץ ישראל של היישוב החדש] מרתק במיוחד.

איש הערוץ הראשון, שלומי גולדברג, ביקר בסלובקיה ועקב אחרי בתי הכנסת העתיקים במקום. הוא גילה כי במקרים רבים, אולי אפילו ברוב המקרים היו בתי מקדש מעט לתיאטראות, מוזיאונים ובתי קולנוע. סיפורה העצוב של הקהילה בסלובקיה רואה אור בסרטו החדש -"רפסודיה בת אלף שנים" המשודר בערוץ הראשון.

הגבאי דוד דווק נרעש מכתבה אודות בית כנסת ''קול' בארה"ב ואת הרהוריו סביב הידיעה העלה בטור מיוחד. רבי אלון חאמי היועץ המסור על זהירות בכספי ציבור – התנהגות חשובה במיוחד בקונטקסט של גבאים ובתי כנסת.

ספר חדש אודות הרב חיים קנייבסקי, מגדולי התורה שחי היום בעם היהודי מלמד על הנהגות ואמרות מעניינות של הרב אודות בית כנסת ותפילה.

בברכת חודש טוב ופורים שמח.

אליעזר היון. עורך.