סיור החודש: בית הכנסת – הרב קרליבך - במבוא מודיעים

היישוב מבוא מודיעים

מבוא מודיעים הוא ישוב דתי המורכב ברובו מחסידי הרב שלמה קרליבך המנוח, שהיה ידוע בכינויו "הרבי המזמר". הרב קרליבך היה ידוע בזמנו כמי שמלחין לא מעט ניגונים מהתפילה והתנ"ך ומעביר אותם לקהל חילוני, יהודי ונוצרי ופעל רבות לקידום הלבבות.

הרב גר בישוב מספר חודשים בשנה, ובעת שהותו בישוב היה המקום מוקד לעליה לרגל. רבים ממעריצי הרב היו מגיעים לישוב בעיקר לשבתות, ואפילו ישנים בשקי שינה במטרה לשמוע אותו. הרב היה נוהג לקיים "קבלת שבת" מיוחדת במינה, שהייתה מעורבת בלימוד , תפילה ושירה, והייתה נמשכת מספר שעות, עד לאור הבוקר.

גם במשך השבת כולה היה מקיים הרב קרליבך תפילות ושירים כמו גם סיפורי חסידים, כאשר מסביבו מסתופפים השומעים הרבים.

יחד עם הרב קרליבך הגיעו למקום מעריצים רבים שהתיישבו בישוב, רבים מהם אמנים מקרב עולי ארה"ב. ביישוב מתגוררים כ-50 משפחות. בין הבתים שוכן גם ביתו הצנוע של הרב קרליבך, בו לא מתגורר כעת איש.

הישוב עצמו הוקם עוד בשנת 1964 בשם מבוא חורון, בידי גרעין נח"ל של פועלי אגודת ישראל. אולם הגרעין המקורי עבר להקים את הישוב מבוא חורון, הנמצא ליד העיר מודיעין, על כביש ירושלים-תל-אביב. בשנת 1974 התיישב במקום הרב קרליבך יחד עם מעריציו הרבים, וקבע בו את ביתו בישראל.  בשלב מסוים רצו תושבי הישוב לשנות את שם המקום למאור מודיעים, על שם האדמו"ר מאיר קאליש, שהרב קרליבך היה מחסידיו, אולם השם נפסל בוועדת השמות [על פי דף הבית של היישוב].

 

 

IMG_20161207_110948 IMG_20161207_111024 IMG_20161207_123758 IMG_20161207_123832 IMG_20161207_123908 IMG_20161207_123921

 

 

בית הכנסת ביישוב

בית הכנסת שביישוב הוקם בשנת 1964 כאשר הגיע גרעין הנח"ל של פועלי אגודת ישראל. כאמור גרעין זה עבר למבוא חורון, ובשנת 1974 הגיע למקום הרב קרליבך ויחד עם חסידיו ואוהדיו הרבים הקים את היישוב מחדש.

במשך 30 השנים האחרונות משמש כגבאי בית  הכנסת שלום שוורץ, ובית הכנסת הופעל על ידי חברו הטוב הר' שלום רוזנפלד שנפטר בשנת תשל"ב.

שוורץ מספר כי ביישוב קיים 'מרכז קרליבך', ובאחד הבתים ישנם כל הספרים של הרב קרליבך ומולטי מדיה אודותיו, אולם המרכז נמצא בהקמה. "יש לנו 15 דונם המיועדים לכך, אולם זה יקרה לאט לאט, כמו בכל הקמה מן הסוג הזה ישנם קשיים שעליהם צריך להתגבר".

בית הכנסת של הרב קרליבך בנוי משני חלקים: מבנה אבן, ואוהל נוסף גדול המחובר אליו המשמש כעזרת נשים. הקירות מצויירים בעיטורים עדינים ויפים, והאתר נראה יותר כמקום התכנסות יהודי עתיק מאשר בית כנסת. רוב תושבי היישוב והמתפללים הם יהודי אנגלו-סכסים.

בבית הכנסת ישנם מניינים בימות החול ובשבת, כאשר לתפילת שחרית של שבת יש מנין נוסף – ותיקין. בנוסף מתקיימים במקום שיעורי תורה.

מחוץ לבית הכנסת, ברחבה ניצב כיסא מאבן לזכרו של הרב קרליבך. הגבאי מספר כי בשבתות היו נערכים במקום קידושים ורבי שלמה היה יושב [על כיסא פשוט], שר, מספר ואומר דברי תורה לקהל חסידיו. לאחר פטירתו הוקם כיסא האבן לזכרו.

מורשת קרליבך

מהי מורשת קרליבך? לא מעט נכתב אודותיה אך הגבאי שלום שוורץ מתאר זאת בשלשה מילים: "עם ישראל חי'. זו היא מורשתו של הרב קרליבך. כשנתן שרנסקי, אסיר ציון סיפר על חייו הקשים בברית המועצות הוא אמר: כשהייתי בכלא התנגן בליבי שיר אחד שהחזיק אותי – עם ישראל חי. רבי שלמה אומר, תשכח את כל הקירות המפרידים, תשכח את כל המחיצות – עם ישראל חי.

ביישוב מבוא מודיעים ישנם הרבה מאד מוזיקאים, ומבקרים רבים מגיעים גם היום בשבתות כדי להשתתף בתפילות היפות בנוסח הרב קרליבך, בחנוכה ישנה השתתפות מסיבית יותר. "בקרליבך מקבלים את כולם, כך גם בחב"ד". הם ישנים בחדרים ובדירות במושב. לקהילה יש חזון להקים במקום מלון או אכסניה גדולה עם עשרות חדרים ל'עולים' הרבים.

למה אתם לא מקדמים את כל הדברים האלה?

"רבי לוי יצחק מברדיטשוב אמר שלפעמים הרבה יותר טוב להסתתר מאשר להתגלות, אנחנו גם לא תמיד רוצים רק להחצין ולפרסם את עצמינו". בהמשך מוסיף הגבאי אמירה מעניינת נוספת: "אנחנו לא צריכים ימי יארצייט והנצחה, כי רבי שלמה זה החיים שלנו, היומיום שלנו".

פרופ' עוז אלמוג שהשתתף בסיור ניסה להסביר את תופעת הרב קרליבך מנקודת מבטו: 'קרליבך היה הראשון שיצר זהות אקלקטית, אחד הראשונים שניתן להגדיר אותו כמי שלקח אלמנטים מכולם. הוא היה הכל. אין לו ביגוד ליטאי, כיפה ליטאית או מעיל חסידי. הוא 'פיוז'ן', או בעברית 'היתוך'. יש כאן יצירה חדשה של משהו שקיבל מוטיבים יהודים מכל העדות'.

הגבאי שלום שוורץ מוסיף: כולם עוסקים בקירוב [אגב, רבי שלמה היה 'שליח הרבי' הראשון בשנת 65 למקומות נידחים להפצת יהדות], אלא שהעוסקים הרבים אומרים – תהיה כמוני. קרליבך לא ביקש זאת, הוא הביא אותך לצלחת מרק שהיו בה מאכלים רבים כופתאות וירקות, והכניס אותך לתוכה כדי שתבחר מה לאכול.

ישנם מקומות רבים שלומדים את התורה של הרב קרליבך, מספר הגבאי, למרות שלא הוציא לאור כתבים. כמו שלומדים את התורה של הבעל שם טוב, הוא מוסיף בחיוך.

הממשיכים של רבי שלמה

ישנם ממשיכים רבים או כאלו שטוענים שהושפעו מקרליבך, ואנו מבקשים לשמוע את דעתו של הגבאי שהיה קרוב מאד לקרליבך אודותיהם.

התוספות אומר כי מוזיקה של אחד היא רעש לאדם אחר. אולם יש מוזיקה שבאה מהשמים, והיא משהו אחר. ישנם זמרים רבים אבל הם כלל לא באותו ליגה. הניגון של רבי שלמה מקורו הוא מן השמים, אבל לא כל זמר שחושב שהוא הממשיך של רבי שלמה.

עוד מספר הגבאי בהקשר לקבלה האבסולוטית של כל יהודי בבית הכנסת: פעם נתפס רבי שלמה במכונית אליה נכנסו שבע אנשים, הוא ביקש להישפט, וכשהגיע לשופט אמר לו אמירה פשוטה שיש בה סימבול אדיר: "הם רצו להיות שם". אנשים מגיעים לבית כנסת כי הם רוצים להיות שם, אותי לא מעניין אם האיש הוא חילוני, דתי, ספרדי או אשכנזי, אם הוא רוצה להיות שם זה בסדר מצידי. אם הוא מרגיש ביטחון בבית הכנסת זה הכל בשבילי.

הרחבה?

ביישוב מבוא מודיעים מדברים על הרחבה כמו ביישובים רבים נוספים אך הגבאי מודה כי הם חוששים לאופי היישוב.

"לא כולם קרליבך ביישוב, אפילו לא כולם מגיעים לבית הכנסת, אבל עדיין יש אופי ליישוב, ושינוי האופי הוא אחד הדברים ממנו אנו חוששים".

פרופ' עוז אלמוג מעיר בבדיחות כי יש סמליות רבה שבית הכנסת נמצא בין ירושלים לתל אביב – בין אתר של אדיקות דתית לעיר המתירנית והחו"לית, שזה אולי מהותו של הרב קרליבך שידע לחבר בין כל העולמות.

שוורץ מוסיף על כך אנקדוטה יפה: כאשר יבא המשיח, שהמדרש קובע כי יהיה זה בערב שבת, הוא ינחת בבן גוריון ויאלץ להגיע ליישוב קרוב כדי לשבות את השבת ולא לחללה חלילה. שתי המקומות הקרובים ביותר אליו יהיו כבר חב"ד והיישוב שלנו. אני מאמין שהוא יגיע למבוא מודיעים.

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן