סיור החודש: בית הכנסת קאסוב - צפת

בית הכנסת קאסוב נמצא בעיר העתיקה ברחוב אלקבץ שלמה 15 בצפת. בית הכנסת הוקם על ידי חסידי קאסוב שעלו לארץ במאה ה-19.

 

מה היא חסידות קאסוב [או קוסוב]?

חסידות קוסוב היא חסידות שפעלה במזרח גליציה ובוקובינה (כיום אוקראינה). אבי השושלת היה רבי מנחם מנדל הגר, ה"אהבת שלום". מחסידות זו יצאה חסידות ויז'ניץ שהוקמה על ידי רבי מנחם מנדל נכדו של אבי השושלת. כיום מכהן רבי שרגא פייבוש הגר בבורו פארק.

ראשי החסידות היו רבי מנחם מנדל הגר שנפטר בשנת 1825, רבי חיים הגר מקוסוב שנפטר בשנת 1854, רבי יעקב שמשון שנפטר בשנת 1880, רבי משה שנפטר בשנת 1925, רבי חיים שנפטר בשואה בשנת 1943.

 

IMG_0711 IMG_0712 IMG_0964 IMG_0965 IMG_0998

צילום: אלי קובין

 

לאחר השואה

רבי אברהם יהושע העשיל הגר, בנו של רבי משולם פייביש מזלישטשיק, כיהן כאדמו"ר מקוסוב בבורו פארק. מונה על ידי בן דודו רבי חיים מאיר הגר [בעל האמרי חיים מויז'ניץ, ממנהיגי היהדות החרדית] בשביל להשאיר זכר לבית קוסוב. נפטר בשנת 2000. את מקומו ממלא בנו רבי שרגא שהצליח לפתח את החצר וחסידים רבים התקרבו אליו.

מסוף שנות ה-90 עד 2013 כיהן בירושלים בשם זה רבי מנחם מונדרר, צאצא של רבי חיים הגר מקוסוב, אך לא היה לו בית מדרש עצמאי.

בשנת 2015 לאחר פטירת חותנו האדמו"ר מסרט ויז'ניץ הוכתר רבי נפתלי ראובן קורנרייך לאדמו"ר מקוסוב ויז'ניץ. מתגורר בבית שמש.

 

העלייה לארץ

בשנת 1847 עלו חסידי קוסוב לארץ והגיעו לצפת. סמוך לבית כנסת מצויה כיכר קוסוב לזכרם של בני הקהילה שלא עלו לארץ וניספו בשואה.

לאחר שקבעו בני הקהילה את מושבם ברובע היהודי הישן בצפת, החליטו בני הקהילה להקים בית כנסת שימש את בני קהילתם לתפילה, כאמור ברחוב אלקבץ שלמה 15 בצפת, בית הכנסת מוקם בסמטה קטנה שיוצאת מהכיכר, הכניסה דרך דלת כחולה, בית הכנסת שימש גם כבית מדרשו של רבי אברהם דב מאבריטש.

גבאי בית הכנסת אומר ל'מעט בית מקדש' כי רבי חיים מקוסוב שלח את חסידיו עם כסף כדי להקים בית כנסת בצפת.

 

 

IMG_0972 IMG_0975 IMG_0977 IMG_0983 IMG_0987 IMG_0989

 
 

בית הכנסת במאה ה-20

בית הכנסת הפך ליתום, אומר לנו גבאי בית הכנסת. אחרי המלחמה הוא היה לחורבה ושימש כמחבן של צייר – אמן. לא היה מי שיטפל בו.

לפני כ-30 שנים הגיעה קבוצה של בעלי תשובה דוברי אנגלית, ובית הדין עשה אותם אפוטרופסים למקום בתנאי שמנהגי בית הכנסת ושמו ישמרו.

מי שעמד מאחורי פתיחתו מחדש של בית הכנסת, הוא האדמו"ר מביאלה שגם נחשב לרב בית הכנסת. הגבאי מספר כי הם מתייעצים אתו באורח קבע, והוא אף מגיע לבית הכנסת פעם בשבוע.

בית הכנסת רכש גם מבנים נוספים בסמוך לו, והוא מפעיל 'הכנסת אורחים' קבועה לאנשים המגיעים למקום.

 

מנהגי בית הכנסת

נוסח בית הכנסת הוא ספרד כמנהג קוסוב, הגבאי מספר כי בקבלת שבת ישנו ריקוד וניגון מסויים שנשמר בחסידות קוסוב. כמו כן ישנם לוחות זיכרון רבים לאנשים מהקהילה שנפטרו בגליציה. גם ספרי הקודש הם של רבני החסידות.

מה שמאפיין בעיקר את בית הכנסת אומר הגבאי, הוא הפתיחות לכל. כולם יכולים לבא, מכל הסגנונות, לא בודקים את צבע הכיפה והציצית של המפללים.

"כמו שאת היהודים מקוסוב רצחו הנאצים על קידוש ה' בלי שבדקו מה הנוסח שלהם, כך גם אנחנו כתשובה לאבדן מקבלים כל יהודי, כל מי שנכנס.

 

רעידת האדמה בעיר צפת בשנת 1927

את צפת כידוע פקדה רעידת אדמה קשה בשנת 1837, ותשעים שנים מאוחר יותר בשנת 1927. זקני צפת מספרים כי חושו הנבואי של הרב עמד לו בעת שבדרשתו מספר ימים שלפני רעידת האדמה , שבה הורה לחברי קהילתו להגיע ביום מסוים לבית הכנסת בשעות הצהרים עוד הוסיף הרב כי חובה להגיע לבית הכנסת כולל הסוחרים.

ביום שנצטוו להגיע לבית הכנסת הגיעו בני קהילתו והחלו בתפילה, לאחר מספר שעות הורה להם הרב לאחוז בארון הקודש, ואכן לאחר זמן קצר התחוללה רעידת אדמה וחסידיו שאחזו את ארון הקודש ניצלו ממנה.

צריך לומר עם זאת, שסיפור זה אינו מבוסס, ועל פי הבדיקה שלנו עם גבאי בית הכנסת - אינו נכון.

 

 

isi_40783 isi_40795 isi_40798 isi_40799 isi_40807

 
 

מבנה בית הכנסת

בית הכנסת בנוי מלבנים ישנות ושלטים [מודרניים] תלויים עליהם. דלת בית הכנסת עשויה ברזל וזכוכיות צבעוניות, כאשר המילה 'קאסוב' כתובה עליה בגדול.

בית הכנסת עשוי להכיל כמאה איש, הריצפה עשויה אבן.

 

נוסח התפילה כיום

בית הכנסת מלא בפעילות ושוקק חיים במשך כל היום. מלפנות בוקר כבר לומדים אברכים ב"כולל בוקר".

בבית הכנסת מתפללים בנוסח ספרד. כאמור האדמו"ר מביאלה המתגורר בצפת, מקיים את תפילתו בבית כנסת זה, אם כי הגבאי מספר כי בשנים האחרונות הקימו חסידיו בית כנסת נוסף בצפת והאדמו"ר מתפלל גם שם.

בתולדות החסידות ובית הכנסת נעזרנו באתרים מלון בכל מקום, וויקיפדיה. 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן