בית הכנסת במצדה

כשטיילתי עם בני משפחתי בגן הלאומי 'מצדה', בו שוכן המבצר העתיק במדבר יהודה, ידעתי מראש כי אבקש להגיע אל בית הכנסת הייחודי שבו. העובדה שבמקום נבנה בית כנסת הוכיחה לי כי בתי כנסת פעלו כבר בימי בית שני, עוד קודם החורבן.

בגליון זה נכתב בעבר לא מעט על הנושא הזה, ונדמה כי זו אחת ההוכחות המוצקות לקיומו של בית כנסת כבר בימים אלו. כשהגענו למקום הבנתי שבית הכנסת אינו אלא אחד מעשות מבנים אחרים ששירתו את הקהילה. נתקלנו במקוואות שונים, בחדרי אסיפה, ואפילו בכנסייה.

למרות זאת, נדמה שבית הכנסת היה אחד מהמבנים המרשימים שפעלו במקום. כך לפחות ניתן היה להתרשם מן השרידים.

לאחר שקראתי קצת על הבית כנסת מתברר כי בתחילה הוא שימש בכלל כאורווה, כלומר הורדוס בנה את המקום לסוסים, אך בימי המרד הגדול [במאה הראשונה לספרייה] הוסב לבית כנסת.

בית הכנסת נחשף על ידי יגאל ידין בשנת 1955. ידין כותב בספרו כי "בית הכנסת במצדה היה מיבנה יחיד במינו מכל המיבנים שחפרנו עד אותה שעה. כבר בראשית בצבצו בתוך המיבנה ליד הקירות, מעין ספסלים טוחים בטיח חומר. אט אט התגלו אף עמודים עשויי חוליות ובסיום החפירה היה לפנינו בנין מלבנישמסביב לקירותיו ספסלים מדורגים זה מעל זה... בצד מזרח נתגלה פתח".

מבנה בית הכנסת

בשלבו הראשון לא היו ממוקמים בבית הכנסת הספסלים, הצמודים לקירות. כמו כן, אין עדות לבימות - העמודים שבאמצע האולם. בשלב השני הורחב בית הכנסת על ידי צירוף אולם הכניסה לבית הכנסת. הרצפה החדשה הייתה בעלת טיח אפור-צהבהב לעומת אפור בשלב הראשון. כן הוספו עמודים ושורות. הוא מהווה הרחבה של סוגר מסוגרי החומה. בית-הכנסת בנוי בחומה המערבית של מצדה, פתחו בדרום-מזרח והוא מכוון אל ירושלים.

על רצפת האולם נמצאו חרסים עליהן כתובות: "מעשר כהן", "כשר לטהרת הקדש", "קדש", "לקדשא", "ט" (טבל), "ת" (תרומה) ו"חזקיהו" - צבי אילן מניח מדובר בשם של הכהן.

שלבו השני, בעת המרד הגדול, הורחב כדי לקלוט את הציבור הגדול במצדה. זהו בניין מלבני שמידותיו הפנימיות 12.5X10.5מטרים ובו שני טורים של שלושה עמודים. מסביב לקירות בית הכנסת בנו מגיני מצדה ספסלים מטויחים הבנויים כמדרגות ועשויים מפסולת בניה ומשברי חוליות עמודים שנלקחו ממבנים הרודיאניים ובהם זוהו כותרות מהקומה התחתונה של הארמון הצפוני.

פינתו הצפון-מערבית של הבניין היא חדר נפרד המשולב בחומת הסוגרים ובו נמצאה שכבת שריפה ובה שברי כלי זכוכית וברונזה. על רצפת המבנה נמצא אוסטרקון ועליו הכתובת "מעשר כוהן", וחרס נוסף עם הכתובת "חזקיה", בבור שנחשף מתחת לרצפת המבנה נמצאו קטעי מגילות ובהן טקסט עברי: שני הפרקים האחרונים של ספר דברים וחלקים מפרק לח' בספר יחזקאל וייתכן שהבור שימש כגניזה.

תיאור המבנה

המבנה הוא מלבןשכיוונו דרום מזרח – צפון מערב. שטחו 70X72מ"ר. כותלו המערבי של המבנההוא הקיר החיצוני – הרחב - של חומת הסוגרים.

המבנה בולט מהקיר הפנימי של החומה כ-1 מ' מזרחה. במבנה נחשפו כאמור שנישלבים עיקריים הראשון מימי הורדוס והאחרון מימי הקנאים. בין שני השלביםהובחנה שכבת שימוש נוספת של חיל המצב הרומי שישב במצדה בין ימיהורדוס ובין המרד.

חוקרי האתר נחלקו אם המבנה היה בית כנסת כבר בשלבהראשון [כאמור יש סברה שהיתה זו אורווה שהוסבה לבית כנסת], על כולם מוסכם כי בשלב השני היה המבנה בית כנסת. סביב ביתהכנסת בנו הקנאים ספסלים. בפינה הצפון-מערבית נבנה חדר קטן שנמצאה בוגניזה ובין השאר חזון העצמות היבשות [ראו יחזקאל לז], ושני הפרקים האחרוניםמספר דברים.

מקווה הטהרה

מקווה טהרה נחשף על סיפו של בור מים גדול כעשרים מ' מצפון לביתהכנסת. מקווה נוסף נמצא בבניין המנהלה במרחק של כשלושים מטר ממנו.

בית הכנסת מצדה היום

בספטמבר 2005, הוכנס למקום – לאחר 2000 שנים ספר תורה חדש. הספר נתרם על ידי יהודי אמריקני והוכנס לחדר הגניזה שבמקום.

בבית הכנסת מתקיימים היו טקסי בר מצווה. טקסים אלו הנערכים בימי שני וחמישי או בחול המועד דורשים ספר תורה. בעבר היו מביאים למקום ספר תורה, בשנים האחרונות נעשה שימוש בספר התורה שנתרם למקום.

הגן מציע למבקריו טקסים משמעותיים ורחבים יותר כחלק מחווית בר המצווה, או הנחת התפילין.

לצורך הכנת הכתבה הנעזרתי בעבודת הדוקטורט של יצחק ספיר 'בית הכנסת בימי בית שני', ובאתר ויקיפדיה'. 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן