סיור החודש: קבר יונתן בן עוזיאל

יונתן בן עוזיאל היה תנא מן הדור הראשון לתנאים שחי קודם חורבן בית שני.

יונתן בן עוזיאל היה מגדולי התנאים, ועליו נאמר  במסכת סוכה, כי "שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון, עשרים בינונים, גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל... אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף".

יונתן בן עוזיאל תרגם את התנ"ך לארמית ותרגומו ידוע בשם 'תרגום יונתן'.

 

 

isi_23557 isi_23613 isi_23614 isi_23615 isi_23616 isi_23618

צילום: פרופ' עוז אלמוג, אנשים ישראל

 

קברו של יונתן בן עוזיאל, על פי המקובל נמצא בגליל, סמוך ליישוב עמוקה. מסורת זו, שמופיעה בכתב לראשונה ב"מגילת אביתר" מסוף המאה ה-11, מגלה כי קברו של יונתן בן עוזיאל נמצא בעמוקה.

מקור נוסף הוא מ'מסע דפלסטינא': באנו לכפר (עמינו) [עמיקו] ומצאנו שם קבר יונתן בן עוזיאל, ועליו אילן גדול. והישמעאלים מביאין עליו שמן ומדליקים נר לכבודו, גם נודרים שם נדרים לכבודו". יצויין עם זאת כי חוקר ארץ ישראל זאב וילנאי מפקפק בכך, ומעלה השערות מהיכן נובעת קביעה זו.

נהוג לעלות אל קברו בראשי חודשים, באמצע החודש וב־כ"ו בסיון (יום פטירתו), אך מצויים שם עולי רגל כל ימות השנה. מנהג שהחל במאה ה-17 הוא לבקש על קברו זרע בר קיימא, פרנסה טובה, נחת מהילדים, בריאות טובה, זיווג הגון וזוגיות טובה.

הקבר כאמור מפורסם בסגולתו לזרע של קיימא ורבים מגיעים אליו לצורך זה. ההסבר לכך הוא כי על פי המקובל יונתן בן עוזיאל היה רווק ולפיכך חשוך ילדים וכיפר בכך על הרווקים. בצפת ישנה ישיבה, ורבני 'ישועות בעמוקה'מציעים תפילה כל שבוע במשך שנה שלמה על קבר הצדיק עד לישועה ולזיווג הגון: "במשך שנה שלמה, יבקשו רבני הכולל עבורכם על ציון הצדיק בעמוקה. בעקשנות, בלי להרפות ובלי להרים ידים. הם יתחננו שוב, ושוב, ושוב, ושוב - - - עד שהתפילה תענה"!

סקר משרד התיירות המביא את האומדן של מספר עולי הרגל מצטט סקר שהוכן על-ידי אוניברסיטת חיפה, לבחינת מאפייני התיירות לקברי צדיקים שהגיע למסקנה כי הוא הוא אחד האתרים בעלי הפוטנציאל התיירותי הרב ביותר.

בית  הכנסת העתיק

חורבה עם מבנה גדול נמצאת מעל קבר יונתן בן עוזיאל. שרידיה מצויים ממזרח לגיא, בו היה היושב הקדום כפר עמיקו, עמיקין. במאה ה-19 כתב החוקר גרן כי ראה במקום "בסיס עמוד וכמות של אבני גזית - שרידיןו של בנין עתיק, אולי בית כנסת". צבי אילן כותב כיום יש במקום חוליה מגולפת של קורה או כרכוב ואבני גזית. חלק מאבני הגזית מרוכזות במרכז החורבה, במעין "במה". מערבה יש משטח של 20 על 30 מטר מתאים לבית שכנסת. בעבר נמצא במקום שבור לוח משיש שעליו תבליט גפן אולי חלק מסורג.

איך מגיעים למקום?

איך מגיעים אל הקבר ואל בית הכנסת? הנה תיאורו הצבעוני של צבי גילת: מגיעים אל הקבר בכביש שנפרץ על ידי הקרן הקיימת ומתחיל מול הכניסה לצפת. הכביש הפתלתל עובר ביער אורנים נהדר שבו גם חלקה יפה של ארזי הלבנון. למי שנכנס לזה, הנסיעה השקטה ביער היא כעין מדיטציה לפני הפגישה עם המקום. הקבר עצמו הוא מבנה לבן וצנוע. הכשירו לידו חניון, יש ברזיה, יש "גזלן" שמוכר ארטיקים ושתייה קלה, וסמוך מאוד לקבר יש עץ שעליו המון צעיפים, מטפחות, בדים. נשים משאירות שם משהו משל עצמן, כסגולה להמשך ההיקשרות בינן לבין המקום.

תחת העץ הזה יש מעין סוכה שבה יושב מישהו ומוכר קמיעות, ספרי קודש... האיש מתפרנס, אבל בכבוד - הוא לא לוחץ, הוא באמת מנסה לעזור, הוא באמת מאמין. יותר מפעם אחת ראיתי אותו מנקה את אזור הקבר ומשקה את הצמחים שמישהו שתל בכניסה.

בצד הקבר אפיק של נחל היורד צפונה. ממול רואים את החרמון, מלמעלה הבתים של עמוקה, יישוב "צפוני" למדי, על הדרך בין צפת לקברו של התנא. כמעט תמיד יש אנשים במבנה הקבר, אפילו בשעות הכי מוזרות. אבל להתבודד ולבקש אפשר שם גם בין האחרים, הזרים שכנראה משהו במקום הזה - אולי הנוף הפתוח, אולי השקט, אולי ההתכוונות מראש - מאפשר לאנשים שם להשיל מעל עצמם מסיכות. אין שם את המבט השופט והמעריך שיש כמעט בכל מקום ציבורי, אין שם את העסקנות הכפייתית והבעלתנית.... בן אדם יכול להיות שם עם עצמו והוא עצמו, וקולות הבכי והתחינה שמהצד השני, הלא-גלוי, עזרת הנשים, לא יפריעו לו. אולי להיפך.

תיאור נוסף קונקרטי יותר: עמוקה: מכביש 8900 לעלות לכיוון ביריה, להמשיך כ – 1 קילומטר ובכיכר לפנות שמאלה.  לאחר כ – 900 מטר לפנות ימינה ולהמשיך בכביש סלול בתוך היער כ – 2.3 קילומטר. בצומת לפנות שמאלה, לאחר כ – 1.8 קילומטר לפנות ימינה ולהמשיך כ – 2 קילומטר עד לחניון הסמוך לציון.

בהכנת הכתבה נעזרנו באתרים: אתר משרד התיירות, דעת, ויקיפדיה, ויקישיבה, הארץ, מיצדיק. 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן