קדיש

קדיש

תפילה בשפה הארמית, שתוכנה שבח לה' וצידוק דינו. היא נאמרת בכל אחת מתפילות היום על ידי שליח הציבור, יתום ואבל, וכן לאחר לימוד תורה. המסורת מחייבת אותנו להאזין בכל יום לעשרה "קדישים", ובהם "חצי קדיש", "קדיש שלם", "קדיש יתום" ו"קדיש תתקבל". היותה נאמרת בלשון ארמית - שפת העם בתקופת התלמוד - מורה על עממיותה של תפילה זו.

בתפילה ה"קדיש" יש משום הודאה בבריאת העולם על ידי הקל, הכרה בצדקתו ופיאור שמו מעל לכל הברכות, השירות והתשבחות הנאמרות בעולם. הקהל, השומע את התפילה, חייב לענות "אמן" אחרי כל פיסקה, ובמיוחד להדגיש את הפסוק "יהא שמה רבא". חז"ל אף אומרים, כי כל העונה "אמן, יהא שמה רבא" בכל כוחו, קורעים לו גזר דינו; ועל עניית "אמן" אמרו, שמובטח לעונה שהוא בן העולם הבא. בסיומה של כל אחת מתפילות היום, אומר החזן "קדיש שלם" ובו הפסקה "תתקבל" - שתתקבלנה תפילותיהם ובקשותיהם של כל בני ישראל לפני אביהם שבשמים.

"קדיש יתום" נאמר על ידי קרובו של נפטר (אב, אם, אח, אחות, בן, בת, אשה). "קדיש דרבנן" נאמר לאחר לימוד קטע כלשהו מן התורה שבעל פה בתוספת תפילה מיוחדת לשלומם ולרווחתם של העוסקים בתורה.

על הגבאים להקפיד על אמירת קדיש של כל האבלים יחדיו ולהעניק להם יתרון במעבר לפני העמוד ("חיוב").

ל"קדיש" מספר נוסחות, והן נאמרות בהזדמנויות שונות:

חצי קדיש: נאמר בתפילת שחרית לאחר אמירת "פסוקי דזמרה" וקודם אמירת ברכות. במנחה וערבית הוא נאמר קודם תפילת "שמונה עשרה". הוא נקרא "חצי קדיש" לציון קיצורו, אבל למעשה הוא "קדיש" לכל דבר.

קדיש יתום: נאמר לאחר פטירת בן משפחה בדרגה גבוהה של קרבה (אב, אם, אח, אחות, בן, בת, אשה) בשלוש התפילות היומיות לאחר אמירת "עלינו לשבח". בנוסף לכך אומרים אותו בתפילת שחרית לאחר "שיר של יום".

קדיש דרבנן: נאמר לאחר לימוד קטע כלשהו מן התורה שבעל פה (משנה, תלמוד, מדרש וכדו'). כלול בו תפילה מיוחדת לשלומם ולרווחתם של העוסקים בתורה.

תגובות   

0 #1 עזרה באמירת קדיש יתוםיחזקאל 2009-11-27 01:01
עזרה באמירת קדיש יתום בבית הכנסת, ומידע נוסף על אמירת הקדיש ומשמעותה, באתר - kadishyatom.net
ציטוט | דווח למנהל

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן