ראיון החודש: עורך הדין עודד פלוס מנכ"ל המשרד לשירותי דת

מהו בית הכנסת בשבילך?

בעיקרון בית הכנסת הפך להיות סוג של מרכז, מקום כינוס. כמובן, אנשים באים להתפלל אבל בית הכנסת הוא גם למסגרת חברתית בהרבה מקומות, בין אם זה אצל צעירים ובין אצל מבוגרים.

אני בדיוק בא משבעה של יהודי בוכרי, ניתן היה לראות שם את הלכידות סביב בית כנסת את המפגשים במקום, כמו משפחה. אצל אנשים שבאים מחוץ לארץ השמחות שלהם בבית הכנסת וזה למעשה הופך להיות סוג של חבורה, לצד התפילה כמובן.

 

בית הכנסת שעשה עליך רושם מיוחד?

הייתי בלא מעט בתי כנסת, אבל רושם מיוחד הותיר בי בית הכנסת בישוב גבע בו התפללתי ביום כיפור האחרון, בעקבות הזמנתו של הרב שלמה רענן ואיילת השחר.

בבית הכנסת הזה יכולתי לראות אנשים ש'לא מחוברים', אפילו לא יודעים מה זה בית כנסת, מחזיקים לפעמים את הסידור הפוך, אבל נשאבים לתוך ההחיבור של 'שבת אחים גם יחד' - אנשים חרדים עם כל ההגדרות, וחילונים אפילו להכעיס.

ככלל, אני מאד מתחבר לבתי הכנסת הקטנים ולא ההמוניים. לא בית כנסת הגדול בירושלים מושך אותי, במקומות האלו יש מישהו שעושה עבורך את בית הכנסת... לכאלה אני פחות מתחבר.

בבתי הכנסת הקטנים אתה מרגיש את החמימות, זו הסיבה שאני מאד מתחבר לבתי הכנסת הספרדים בהם כולם מרגישים שייכים, רצויים. אתה בא כאורח? תמיד יתנו לך את הסידור וילחצו לך יד אחרי התפילה. אפשר שלא תראה את האנשים האלה לעולם, אבל הם מתייחסים אליך כמשפחה. החמימות של בתי הכנסת של נחלאות ושל המושבים אכן, יותר 'מדברים' אלי מאשר אלו המפוארים והמנוכרים.

 

בית הכנסת של ילדותך?

אספר לכם: אני גדלתי בחולון, עיר חילונית. כמעט לא היו דתיים בחולון של ילדותי. אבי התפלל עם סבי בבית הכנסת הגדול של חולון שלאט לאט הלך והתמעט לצערינו. אבי היום בן 88 והוא נחשב לאחד מצעירי בית הכנסת.

כילדים אני זוכר שהרגשנו לא שייכים. לא חשנו שייכות לבית הכנסת. והנה ליד בית הכנסת, במרכז חולון יש את בנין המועצה הדתית ושם הקמנו מנין של החברה הצעירים. אני הייתי בערך בגיל בר מצווה, ובאיזשהוא מקום אבי לא אמר לי כלום על זה.

מובן שמאז שהוקם המניין היייתי מגיע בתדירות נמוכה לבית כנסת של אבי. הדבר הזה היה מצער אותי, ויש בי הכאה על חטא. לא התפללתי עם אבא. היינו באופן מסויים 'אגואיסטיים'. לא רק אני עזבתי אלא כל הגרעין הצעיר עזב את בית הכנסת.

אולי ביום מן הימים יפתח הנושא ביני לבין אבי. אני כנער צעיר, חשבתי שהדבר עדיף לי להיות אצל הצעירים כאשר התפילה נעשית בשמחה יתירה וכו'. אין ספק כי גם נתרמתי מהתפילה במנין הצעירים, השורשים הציבוריים שלי התחילו אז כאשר כבר בגיל 15 שימשתי כגבאי ובעל תפילה בימים נוראים, אבל הצביטה בלב מנטישת בית הכנסת של אבא עדין קיימת בי.

 

בית הכנסת עדיין קיים?

בוודאי, גם הגדול וגם ה'צעירים'. הייתי מגיע למקום גם אחרי נישואי, וגם היום הוא נקרא 'מנין הנוער' אם כי המתפללים בו נמצאים בשנות השישים לחייהם...

 

אישיות או דמות ייחודית שהשאירה בך רושם

בבית הכנסת של אבי היתה דמות שעד היום אני זוכר אותה – היה זה הרב יצחק זילברשטיין, מהחשובים ברבנים הליטאים, חתנו של הרב אלישיב זצ"ל, וגיסו של הרב חיים קנייבסקי שיבדל לחיים.

לפני עשרות שנים הוא היה חלוץ בעיר החילונית האדומה. חולון צריך לזכור היתה עיר הסתדרותית, התושבים היו כולם חברים בקופת החולים של ההסתדרות. לא היתה כמעט דת בכל העיר. אני זוכר שהיתה אשה אחת שהולכת עם כיסוי ראש וזו היתה אטרקציה...  

לרב, היה כולל בעיר בשם 'בית דוד' [אולי עד היום], הוא היה מגיע סמוך לבית הכנסת הגדול ואנו היינו שם באים אחרי צהריים ולומדים. הרב בעצמו היה לומד אתנו ועד היום יש בביתי ספרים עם הקדשה שלו.

הרב זילברשטיין הוא אישיות משכמו ומעלה. זו היתה זכות גדולה להכיר את האיש הזה. בזמנו לא הבנתי את המשמעות ואת סדר הגודל של האיש, היום בדיעבד אני מבין. הוא שבה אל ליבנו.

 

האם היית משנה משהו בבית הכנסת?

בית הכנסת שלנו ברעננה ממוקם באולם ספורט. ישנה אנקדוטה יפה סביב זה. סיוון רהב מאיר ובעלה היו ברעננה, והתפללו אצלינו. בהמשך כשנפגשנו בכל מיני כנסים ואני הייתי האישיות המיוחדת, לפחות ארבע פעמים הם סיפרו על בית הכנסת הפרוביזורי ברעננה שמצוי ב...אולם ספורט עם סלים סולמות ומתקני כושר, ומי מתפלל שם? מנכ"ל משרד הדתות. הסנדלר הולך יחף...

לפני מינויי למשרה הנוכחית, הייתי סגן יו"ר בית הכנסת. אתה שואל אותי לגבי שינויים? אני נגד, מאחר שברור לי לאן זה יכול להוביל. ברגע שפותחים את השורות אי אפשר לדעת לאן הדבר עלול להגיע.

מצד שני שמעו את הסיפור הבא: אביה של חברת הקהילה נפטר, ולה שלשה אחים שאינם דתיים. היא בחורה פמיניסטית, והיא קיבלה החלטה לומר קדיש מתוך הכרה שאם היא לא תגיד את התפילה איש לא יגיד.

זו אשה רצינית מאד, שלקחה את העניין במלא תשומת הלב שלה, והיא ביקשה להגיד את הקדיש  בבית הכנסת שלנו. אז עדיין לא היה לנו רב והתייעצנו עם הרב רונן נויבירט. היתה לנו התלבטות אמיתית האם לאפשר לה לומר.

הפיתרון היה שאם היא לוקחת במלא הרצינות את המשימה הזו, והיא מתחייבת לומר 3 פעמים ביום, לא כגימיק או כהתרסה, אלא כתפילה לעילוי נשמת אביה אנו נאפשר זאת - כשהיא אומרת זאת עם גבר, כדי שקולה יטמע.

אני חושב שזה היה פיתרון נכון, למרות השמרנות שלי מבחינה הלכתית הדורשת כללי התפילה וכללי הפרדה בין נשים לגברים. פה היה נראה לי כבעל תפקיד לאפשר זאת, בגלל שראיתי את הרצון שלה והעובדה שהיא לקחה את זה בכל מאודה. ואמנם האשה הזו שהיא אם המטופלת בילדים וקריירה, היתה מגיעה במסירות נפש, שלש פעמים ביום לתפילה להגיד את הקדיש, וכשאתה רואה את המסירות נפש הזו אתה אומר: מי אנחנו שנמנע ממנה לומר את התפילה לזכר נשמת אביה?

 

ניגון או זמירה מיוחדת בבית הכנסת?

אני אוהב תפילה, אני לא מרבה ללכת לקונצרט חזנות מאחר שאני אוהב את החזנות כשהיא בתוך התפילה. אספר סיפור: התפילה שאני מתחבר אליה זו שבת מברכין תפילת ראש חודש. מצד שני דווקא במסגרת התפקיד שלי כאחראי על ההילולא בל''ג בעומר במירון, כל ברכת חודש מהווה תזכורת לא פשוטה עבורי שנותר לי פחות זמן לארגן אותה... כעת  אנו בטבת אבל כשמגיעים לשבט אדר יש סוג של לחץ מסויים.

בשבת, אני מתכנן את התפילה הפרטית שלי כדי שב'נשמת כל חי' אוכל להתפלל בניגון שאני מנגן לעצמי. אני פשוט לוקח פור לעצמי של 7-8 דקות, ואז נותר לי די זמן להתחבר למילים הללו שכל כך מרגשות אותי: "שוועת עניים אתה תשמע צעקת הדל תקשיב ותושיע", ויתר המילים בתפילה 'נשמת' המרגשת.

 

כמנכ"ל המשרד לשירותי דת, מה היחס שלכם לבתי הכנסת?

אנחנו עושים מאמץ מאד גדול בהיבט הכספי לעזור עד כמה שאפשר בבתי כנסת. יש התקדמות עצומה בין מה שהיה לפנינו למה שמתרחש עכשיו. בימים האחרונים חתמנו על הרשאות בסדרי גודל בלתי רגילים בכל מה שקשור לבנייה.

ככלל, אנחנו מסייעים מאד בבנייה, אולם לא נכנסים פנימה לתוך מה שקורה בבית הכנסת. תפיסת העולם שלי היא שבית כנסת צריך להיבנות על ידי הקהילה. אינני אוהב את זה שקהילות מקבלות מן המוכן. בפרשת תרומה מצאנו שאנשים צריכים להכניס את היד לכיס כדי להיות מחוברים למשכן, ככה בדיוק קהילה צריכה להיבנות. אצלינו בקהילה אנשים לא נודרים ומנדבים במהלך העלייה לתורה אלא בית הכנסת מבוסס על דמי חבר חודשיים כדי שלא יהיה מצב שאדם שאין לו כסף לא מקבל עלייה.

התפקיד המרכזי שלנו הוא לתת את הסיוע לבתי הכנסת. אנחנו מעניקים למעלה מ-500 אלף שקלים לכל מוסד שעונה על הדרישות.

נקודה נוספת אותה הכנסתי היא ההרחבות. עד היום המשרד היה מסייע רק בבנייה חדשה. אבל לאחר מחשבה הגעתי למסקנה שלפעמים ניתן לסייע בהרחבה של בית הכנסת וכך אפשר להמשיך את אותה קהילה בכסף קטן יחסית. בית כנסת חדש עולה בין שלשה לחמישה מיליון שקלים, אם אתה הורס קיר ומרחיב את בית הכנסת אתה נותן מענה לעוד מאה משפחות.

 

שאלון קצר [תשובה במשפט]

ליד מי היית רוצה לשבת בבית הכנסת? ובקידוש?

כפי שכבר סיפרתי, הייתי צריך לשבת ליד אבא שלי שיהיה בריא, הייתי רוצה אילו זה היה ניתן לחזור לילדות לתקן את הדבר הזה.

הייתי שמח גם לשבת ליד הילדים שלי. היום אין לי את היכולת הם לא לידי. דווקא אשתי חזרה עכשיו להתפלל בבית הכנסת וזה הגיע בעקבות יום הכיפורים שאותו עשינו ביחד ב'גבע'. אנחנו יושבים משני הצדדים של המחיצה אחד ליד השני כשרק המחיצה מפרידה בינינו.

                                                    

ארק או הערינג?

למען האמת לא זה ולא זה. אינני אוהב לאכול בקידוש. אני טועם רק מה שצריך כדי לצאת ידי חובה.

 

איזה עלון שבת לא תפספס?

לא כל כך עובר על עלונים. בגלל התפקיד שלי אני חייב לקרא את מצב הרוח ואני מדפדף קצת ורואה אם כתבו משהו עלינו. אבל זה יצר הרע, אני לא קורא עלון לשבת. גם לפני שנהייתי מנכ"ל, אני מנסה לתת דוגמא אישית. אני יושב בקצה בית הכנסת פינה שמאלית עליונה, כשהפנים שלי לכיוון הקיר ואני מקפיד לא לדבר בתפילה ולא לקרא עלונים.

 

סליחות ספרדי או אשכנזי?

ספרדי בסך הכל.

יש לי בעייה עם סליחות שאנשים לא 'אומרים', אלא הם 'רצים' בקצב שהם לא מסוגלים לעמוד בו. בכלל יש 2 תפילות שאני מתקשה בהם – סליחות, והושענה רבה. אני לא מסוגל להתפלל בהם בבית כנסת מאחר שאני חש שאני לא מסוגל לעמוד בקצב. אנשים עושים תחרות כדי לגמור אותם כמה שיותר מהר, ודווקא, שתי התפילות או האירועים האלו דורשות ריכוז מיוחד...

יש גם סליחות אשכנזיות יפות הנעשות בנוסח 'קרליבך' כמו שעושה הזמר יצחק מאיר. אבל אין ספק שאת הסליחות הספרדיות כולם מכירים ולכל יש את הסבלנות לשיר אותם.

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן