שיחות בית כנסת עם ד"ר ראובן גפני: לוחות זיכרון

 

ד"ר ראובן גפני [41] הוא חוקר הקהילה היהודית בירושלים ובתי הכנסת שבה. סגן ראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה במוסד יד יצחק בן צבי לחקר תולדות ארץ ישראל, ומרצה במכללה האקדמית כנרת.

כתבה חמישית בסדרת השיחות עם ד"ר גפני על בתי הכנסת.

כתובות זיכרון קיימות עוד מהעת העתיקה. אנו מוצאים למשל ממצאים ארכיאולוגיים בהם קיימת כתובת בנוסח: 'זה בית הכנסת של אלעזר הקפר שנתן את הכסף' וכן הלאה. זה לא שונה מהלוחות זיכרון שלנו בהם כתוב שאיש זה תרם כך וכך. ההבדלים הם רק במספרים, ובתרבות.

למרות זאת עדיין ישנם הבדלים.

לוחות הזיכרון לא רק מציינים את נותן התרומה וכו', אלא יש בהם גם משמעות רבה. אם נתבונן בהם נוכל לדעת מי מוזכר, איך הוא מוזכר, ועל ידי כך מה חשוב לקהילה. אפשר להתבונן על התארים כמו למשל תואר 'הרב'. כאשר ניפגש במונח הזה פעמים רבות בלוחות הזיכרון נבין כי ל'רב' היה מקום חשוב בקהילה.

לעומת זאת אם נראה פעמים רבות את התואר ד"ר, או פרופ' נבין כי תואר זה היה חשוב לבני הקהילה. כך למשל בבתי כנסת ברחביה משנות ה-30 של המאה הקודמת [למשל אמת ואמונה] יש לא מעט לוחות זיכרון הנושאים את התואר 'ד"ר, פרופסור', וכן הלאה. דוגמא נוספת: דרגה בצבא. ישנם בתי כנסת רבים בהם נראה תיאור של דרגות בצבא: האלוף פלוני זכרו לברכה, תת אלוף אלמוני עליו השלום וכן הלאה. בבתי כנסת אחרים לא נפגוש בתארים אלו, לא מפאת ההתנגדות לצבא, אלא מאחר שבפשטות התארים הללו אינם רלוונטיים עבורם.

לוחות זיכרון כסמן תרבות קהילתית.

אבא של רובי ריבלין ומנחם בגין

בבתי כנסת רבים ניתן ללמוד מזהות המונצחים, גם את אפיו של בית הכנסת.

דוגמא מייצגת. בבית הכנסת של יוצאי האצ"ל והלח"י בירושלים מוזכרים כל חללי האצ"ל והלח"י משלמה בן יוסף בשנת 1936 ועד חללי אלטלנה. הציון מזכיר את שמו של הנופל, תאריך, ומקום הנפילה. אין ספק כי בבית כנסת זה יש חשיבות רבה להנצחת שמותיהם של נופלים אלו, אך גם שמות נוספים מעניינים ניתן למצא שם כמו אביו של ראובן ריבלין – נשיא המדינה דהיום, וראש הממשלה המנוח מנחם בגין.

מילא אביו של ריבלין התפלל בבית הכנסת, אבל בגין? הלא הוא לא היה חבר בקהילה?! ובכל זאת ראש הממשלה המנוח, מפקד האצ"ל – שייך לקבוצה הנכונה, ולהנצחתו בבית הכנסת של 'בוגרי הארגון' יש משמעות מיוחדת.

אתה מזכיר בעיקר כתובות מתקופה מאוחרת, מן המאה ה-20?

לאו דווקא כפי שציינתי כתובות קיימים עוד מהעת העתיקה. יש בית כנסת בעיר דוד, עתיק מאד מהמאה הראשונה לפני הספירה, או מתחילת המאה הראשונה לספירה – עוד קודם חורבן הבית, אותו אנו מכנים בשם 'בית הכנסת של תיאודוטוס', מהסיבה הפשוטה שמה שנותר ממנו הוא לוח זיכרון עליו כתובים המשפטים הבאים:

אני תאודוטוס בן וטנוס כהן וראש בית הכנסת (ארכיסינגוגוס)

בן ראש בית כנסת; נכדו של ראש בית כנסת

בנה את בית הכנסת לשם קריאת תורה ולימוד מצוות

(ו)את האכסניה והחדרים (ו)מתקני המים

לשם הארחת הנצרכים מן הנכר

הכתובת הזו מלמדת כמה דברים: א. כי קיים תואר 'ראש בית כנסת' – ארכי סינגוגוס. ב. שהתואר הזה עובר בירושה. ג. שכתובות ולוחות זיכרון היו קיימים עוד מהמאה הראשונה לפני הספירה.

בין ישראל לאפגניסטן

מלוחות הזיכרון ניתן גם ללמוד עם מי היו אנשי בית הכנסת בקשר, כלומר עם אילו קהילות נוספות, ואת מי הם הצליחו לגייס לסיוע לבית הכנסת.

דוגמא: בית כנסת של יוצאי אפגניסטאן בירושלים – 'ישועה ורחמים', הממוקם ברחוב רייכמן, נושא לוח זיכרון עליו מצויינים אנשי קבול ועראט – שתי קהילות באפגניסטאן, ששלחו מסתבר את  השטיחים לבית הכנסת של הקהילה בירושלים.

הלוח הזה מלמד כי היה קשר בין היהודים באפגאניסטן לקהילות האפגניות כאן בארץ ישראל. זהו קשר שאינו מובן מאליו. מדובר במרחק של אלפי ק"מ, ובאותם שנים יש לכך משמעות גדולה מאד.

בית כנסת נוסף הוא 'אוהבי ציון' של יוצאי פרס, גם כן בירושלים ברחוב שילה. בכניסה ניתן לפגוש 2 לוחות זיכרון כאשר על אחד מהם מצויינים אנשי פרס בירושלים שתרמו כסף לבית הכנסת, ובשני מוזכרים הנדיבים מפרס – מקהילת משעל ועוד שגם כן תרמו כסף לבית הכנסת. הלוחות הללו הינם בני 120 שנים, ושוב אנו לומדים על הקשר בין בתי הכנסת בירושלים לחו"ל – דבר שאינו מובן מאליו.

בירושלים קיים גם בית כנסת של קהילת מונסטיר [יוצאי מקדוניה – צפון יוון]. בקהילה זו יש לוח זיכרון מעניין במיוחד: כל הנרצחים של קהילת מונסטיר בשואה חקוקים על לוח הזיכרון.

בית הכנסת אגב, נבנה עוד קודם למלחמת העולם השנייה, אך כאשר אנשי ביטולה-מונסטיר הבינו כי קהילת האם שלהם נחרבה, נרצחה, ונשחטה בשואה הם חשוב חובה מוסרית להנציח את קהילתם המקורית. הלוח הזה הוא דוגמא נוספת לאופן שבו הקהילה רוצה לשדר את עצמה, להנכיח את עצמה: את מי היא רוצה לזכור, כיצד, ומה בעיניה הינו בעל משמעות.

בתל אביב יש בית כנסת גם של יוצאי האצ"ל והלח"י בשם 'בית דוד'. בבית הכנסת נמצאים לא רק אברהם שטרן [יאיר] מייסדו ומפקדו הראשון של הלח"י, ודוד רזיאל מייסדו ומפקדו הרביעי של האצ"ל, אלא גם דמות דיוקנו של ההיסטוריון פרופסור יוסף קלאוזנר תלויה על הקיר.

מה עושה קלאוזנר בבית הכנסת של יוצאי האצ"ל והלח"י? זוהי דוגמא נוספת להנצחה המסמנת את תרבותו ואפיו של בית הכנסת. קלאוזנר היה מזוהה עם המחנה הלאומי ועם תנועת החירות ואף היה מועמדה לנשיאות המדינה. הוא אמנם לא נבחר, אבל די היה בכך כדי לעשות שימוש בדיוקנו על קיר בית הכנסת. אגב, גם תמונת הרב קוק מופיעה בבית כנסת זה.

ממה עשויים לוחות הזיכרון?

היום כמובן, עם העידן הטכנולוגי, חלק מלוחות הזיכרון הינם אלקטרוניים לחלוטין. מוקדם יותר הן היו ממתכת, ובעבר הן היו מאבן. את הלוחות מאבן ניתן לחלק לשתי תקופות: האחת – הקרובה יותר בהם הודבקו או הוצמדו כתובות על לוחות אבן, ומוקדם יותר בהם היו הכתובות חקוקות בתוך האבן והיוו חלק מהכותל עצמו.

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן