שיחות בית כנסת עם ד"ר ראובן גפני: אדריכלות בתי כנסת

ד"ר ראובן גפני [41] הוא חוקר הקהילה היהודית בירושלים ובתי הכנסת שבה. סגן ראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה במוסד יד יצחק בן צבי לחקר תולדות ארץ ישראל, ומרצה במכללה האקדמית כנרת.

כתבה שלישית בסדרת השיחות עם ד"ר גפני על בתי הכנסת.

מהו הסגנון האדריכלי הקלאסי של בתי הכנסת

הדבר העקרוני ביותר לגבי אדריכלות של  בתי כנסת הוא הידיעה כי אין דבר כזה סגנון קלאסי אדריכלי של בתי כנסת... בניגוד לדתות אחרות בהם יש מבנה בסיסי, קונספציות די מוכרות כמו המגדלים בכנסיות או הכיפות במסגדים בתי כנסת אינם כאלו מכמה סיבות.

א. להלכה אין דרישות לגבי אדריכלות והיא אינה דורשת דבר. ממילא כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה.

ב. הפיזור בגלויות בתפוצה ללא ספק השפיע. כל תפוצה הושפעה מתנאים אחרים שהיו דומיננטיים באותו מקום כמו נורמות חברתיות, תרבותיות, דתיות.

ג. בתי כנסת היו נתונים לכל מיני מגבלות של השלטונות המקומיים. הרשויות הטילו לא פעם מגבלות על הקהילה היהודית. לא תמיד התאפשר ליהודים לבנות כפי שהם היו רוצים, למשל באימפריה העותמאנית היה אסור לבנות בתי כנסת בולטים וזה כמובן השפיע מאד על חוסר היכולת לבנות בצורה הרצויה.

ד. חשוב לזכור כי היתה גם מגבלה של כסף, היהודים בגלות לעתים סבלו ממצוקה כלכלית קשה.

ה. עד המאה ה- 19 לא היו כלל אדריכלים יהודים. כאשר בנו בית כנסת עשו זאת באמצעות אדריכלים גויים, שכמובן העניקו למבנה לא פעם את תפיסת עולמם, ואת מקורות השפעותיהם והשראותיהם.

ו. השימוש של בתי כנסת אינו קבוע. למשל היו בתי כנסת שהיו מיועדים לתפילה, היו להתכנסות, והיו ללימוד, מטרתו או ייעודו של בנין בית הכנסת השליך כמובן על אפיו האדריכלי, וכך יצא שבתרבויות שונות התפתחו סגנונות שונים של בתי כנסת.

 

האם האדריכלות של בית כנסת מבטאת רעיון מסויים?

אכן, האדריכלות של בתי כנסת באה לבטא איזשהוא רעיון אידיאולוגי או השתייכות למרחב תרבותי מסויים. כאשר נבנה בית כנסת שונה מהסביבה, למשל במאה ה- 19 נבנו באירופה בסגנון אויירנטליסטי כדי לבטא אמירה מסויימת: אנחנו חושבים יותר על ה'מזרח'. אנחנו רוצים לא להיטמע בחברה. אנחנו רוצים לדעת מאיפה הגענו, ולאן ב"ה אנחנו הולכים.

היה דיון בתקופת המנדט איך אני מבטא באמצעות התכנון של בית הכנסת שלי את היחס לציונות. היה מי שרצה לומר שבניה בנוסח מזרחי היא כן ציונית, אחרי הכל חלק ניכר מאתנו הגיע מהמזרח, ואנו גם בארץ ישראל, אך היו כאלו שאמרו בדיוק להיפך - צריך משהו מערבי, כי התנועה הציונית היא תנועה מודרנית.

דווקא המקרים המיוחדים והמעניינים ביותר הם בתי כנסת שלא שייכים לסביבה שלהם, למשל בארץ, כשאתה רואה בתי כנסת שהם לגמרי לא ארץ ישראלים אלא אירופאים מעניין מאד לבדוק מדוע הם נבנו כך. לעתים הדבר נעשה כדי להנציח קהילות שחרבו בשואה, או שיש כאן מונומנט שמתאר עלייה שקהילה שלמה לארץ עם בית הכנסת שלה. לפעמים יש התנתקות מהעבר כי הקהילה העכשווית רוצה לבנות משהו חדש ולא להיות בכבלי העבר.

 

במה עוד תלויה האדריכלות של בתי הכנסת?

כשאתה ניגש לבית כנסת אתה צריך לזכור שהבנייה תלויה בהרבה דברים, חלקם אידיאולוגיים, חלקם פרקטיים, חלקם שימושיים, חלקם תרבותיים, וחלק הלכתיים. אל תניח שיש סיבה אחת שעומדת בבנית בית הכנסת.

כפי שציינתי כיפה בבית כנסת יכולה לקרוץ למזרח, כך למשל בית כנסת החורבה ברובע היהודי שבעיר העתיקה. הוא נבנה לפני מאה וחמישים שנה על ידי אדרכל טורקי. מדוע הם לקחו אותו?  אולי כי זה התאים לארץ ישראל דאז. מה שמעניין הוא שזו היתה אדריכלות שמשתייכת לסביבה, והיום כשבית הכנסת חודש, אני מחקה את אותה אדריכלות ואומר אני הולך בכוונה אחורה.

באירופה של סוף המאה ה-19 ניתן לפגוש בתי כנסת שנראים כמו קתדרלות, או בתי כנסת בפולין שנראו כמו הכנסיות.

 

הזכרת את ההיבט ההלכתי והפרקטי

אין דרישה הלכתית כפי שציינתי למבנה אדריכלי מסויים. ברמב"ם בהלכות בית כנסת, מעבר לקביעה שהוא להיות הבניין הגבוה בעיר אין דרישה נוספת. הרמב"ם מדבר על סדרי הישיבה בתוך בית הכנסת, ועל החלוקה הפנימית, אך הוא לא מדבר על הסגנון האדריכלי. כדאי לזכור שהרמב"ם ראה הרבה בתי כנסת וסגנונות שונים, הלא הוא בספרד ובהמשך במצרים, ולכן יש היגיון בכך שהוא לא פסק כי יש להעדיף אדריכלות קונקרטית.

בהקשר להיבט הפרקטי, מתכנני בית הכנסת נדרשו לבחון האם הם משקיעים בעיקר בחלל מרכזי אחד או בחללי לימוד סביבו למשל. עד כמה יש להדגיש את הפתח, האם תהיה ספרייה? כמה מקום יש להקדיש לעזרת נשים, כמה נשים באות? זו אלה פרקטיקות שהיו גם פונקציה תרבותית, והן העסיקו את היהודים במשך מאות השנים האחרונות.

 

אני מוכרח לשאול, האם אין טעם לפגם, שבתי כנסת נבנים כמו כנסיות נוצריות למשל?

אינני חושב. להזכירך, בית המקדש שבנה הורדוס לא היה שונה מהבנייה של העת העתיקה. אנשים חיים בסביבה התרבותית והם מושפעים ממנה. אם מישהו חושב שניתן לבנות בלי להיות מושפע מהסביבה התרבותית – זו לא מחשבה מציאותית. הטענה שאנו לא מושפעים מן התרבות שמסביבנו אינה אמירה רצינית.   

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן