תשלום עבור עליה שלא מומשה

נושא משפטי
אדם קנה עליית מפטיר ביום ראש השנה, אך בטעות עלה אחר במקומו. אי לכך הודיע הקונה לגבאי שאינו מתכוון לשלם את אשר התחייב. לאחר דין ודברים הציע לו הגבאי לעלות לעליה אחרת במנחה וכדו'. האם חייב לשלם מה שהתחייב כשאינו רוצה, או לא יכול לעלות בזמן אחר [כגון שהיה אורח]?
 
פסק ההלכה
אם האדם שקנה ולא עלה למפטיר מוכן לעלות עליה אחרת הרי שחייב הוא לשלם עבור מה שקנה המפטיר. עם זאת יש להתחשב במחיר שקנה, כלומר אם קנה מפטיר השווה לצורך העניין 1000 ₪, וכעת הוא עולה עלייה רגילה השווה 500 ₪, אינו חייב לשלם מעבר לסכום זה. אם הוא לא מעוניין לעלות לעליה שהציעו לו במקום המפטיר אינו חייב לשלם כלום.
 
מקורות:
במס' נדרים (נה ע"ב ושם סג ע"ב)  מבואר שכל חלות הנדר הוא לפי כוונת ואומדנת הנודר. וכך נפסק בשו"ע (יור"ד סי' רנ"ח סעי' ה' האומר: תנו ק' ק' זוז לעניים, יתנו לעניי אותה העיר שהוא דר בה. הגה: וכל זה מן הסתם, אבל במקום שיודעים כוונתו שלא כיוון לעניי אותה העיר לבד, כגון במקומות שדרך עשירים ליתן לצדקה הרבה בשעת מיתתן, ודרך לחלוק אותן הצדקות לכל עניים, הולכים אחר זה. ואפילו נדר סתם, הולכים אחר המנהג ויחלקו יורשיהם הצדקה לכל עניים הטובים בעיניהם, אפילו אינם בעירן. כו' עכ"ל. ומבואר שהכל הולך אחר כוונת ואומדנא של הנודר לפי הידוע לנו שהיה רוצה לנדור. וא"כ ה"ה בנ"ד ידוע לנו שאין כוונת הקונה את המפטיר לשלם אלא על מפטיר בלבד. ולכן אם מתעקש על כך אינו חייב לשלם כלל.
 
כל המצוות שנמכרות בבית הכנסת הם כעין מקח וממכר לכל דבר וענין אך יש בהם מדין נדרים ונדבות שחייב אדם לקיים אך אם נדר אדם על תנאי או נדב על תנאי אז אם לא נתקיים התנאי אינו חייב לקיים הנדר או הנדבה כ"ז בשו"ע (יו"ד סי' ר"י) וצריך גמירות דעת שלבו ופיו שווים ברגע שנודב איזה דבר לצדקה או נדבה אך בנד"ד מכיון שלא היה נודב אילו לא היו נותנים לו את העליה הנמכרת, אז אין כאן מקח וממכר וממילא אין כאן גם נדר. ועי' בחו"מ סי' רי"ב וביו"ד סי' רנ"ח ס"ח.
 

התשובה התקבלה על ידי הרב שלמה בארי דיין ובורר מוסמך, מחבר הספרים שו"ת באר שלמה, ושו"ת משפט החושן 

 

תגובות   

0 #1 דווקאאליסף 2013-08-12 11:30
בראש השנה מצאו זמן לריב
ציטוט | דווח למנהל

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן