נזק בבית הכנסת

נזק בבית הכנסת. את מי ואת מה אפשר לתבוע במישור האזרחי? עורך דין ודיין 'הבית' בסקירה משפטית קצרה.

 

שאלה

במהלך החג , ירד קשיש כבן 70 לשירותים בבית הכנסת. הוא מעד ושבר את ידו ואת רגלו. לטענתו, היה מעט חשוך והוא החליק כי הרצפה בשירותים היתה לחה. המדרגות תקינות.

חב' הביטוח טוענת שעל בית הכנסת לפצות אותו בסכום נקוב של 10000 ש"ח. במידה והזקן יתבע את ביהכנ"ס. למרות ההשתתפות העצמית של ביכנ"ס. 

א. למי שייכים חוקית בתי הכנסת ?

ב. מה סדר הפעולות שצריך להוכיח לחב' הביטוח כדי שהיא תשא בפיצוי

 

תשובת עורך הדין

בתי הכנסת שייכים לבעליהם... עיריות, עמותות ואנשים פרטיים. כל הסוגים קיימים.

יכולה להיות אפשרות שלא צוינה שלאו דווקא הבעלים יחובו בפיצוי, אלא הגוף שמפעיל את המקום. לא תמיד מדובר בבעלים.

לגבי חברת הביטוח, צריך לבדוק את הפוליסה הספציפית שנרכשה ולראות האם התנאים מתקיימים. 

בדיקה כזו יכולה להיעשות בדרך כלל ע"י סוכן ביטוח ורק בשאלות של פרשנות, אם ישנן, יש צורך לערב עורך דין, רצוי עו"ד שמומחה בתחום הביטוח. 

 

הערה: במקרה הספציפי, לא ברור שהזקן צודק בטענותיו וצריך לבדוק האם אכן היתה רשלנות שמקימה אחריות לבית הכנסת.

 

תשובת הדיין הרב שלמה בארי מכון דרכי משפט

אדם שהוזק בבית הכנסת האם יכול לתבוע את הגבאי או חברי ביהכ"ס

א. יש לפטור את הגבאי או חברי ביהכנ"ס מנזקים שנגרמו לאותו יהודי שהחליק או אפי' ניזק ע"י רשלנות הגבאי שידע על תקלה קיימת ולא תיקנה. וטעם לזה היות והגבאי לא יצר את התקלה, שבתורה נאמר כי יכרה איש בור (שמות כא, לג); שמאחר שחפר נתחייב בנזקיו, כיון שעשה דבר המזיק 1 

ב. אולם בגבאי שמקבל שכר על עבודתו שהכל יתנהל כשורה ביהכנ"ס היה מקום לדון לחייבו. אלא שנראה להלכה שפטור ומ"מ לצאת ידי שמים צריך לפייס לנחבל2  

ג. אם לביהכ"ס יש ביטוח לנזקים מעין אלו, ודאי שיכול לתבוע את חברת הביטוח וזה לא רק על הוצאות ממש שהיו לו עקב הניתוח, אלא אף פיצויים על עגמת נפש והפסד ימי עבודה על אף שמדין תורה אין מקום לחייבו (משום גרמא) וטעם לכך שע"ד כן שילמו ביהכ"ס לביטוח והוי כתנאי בממון שתנאו קיים שחברת הביטוח הסכימה ע"כ מראש וה"ה לכל חברות הביטוח של רכבים, בתים וכדו'.

 

מקורות:  

1. וכ"פ השו"ע חו"מ סי' ת"י סעי' א. ע"ש. וכן צ"ל שאין לחייבו ע"כ שראה ולא תיקן. היות שלא מצינו חיוב רק בכורה בור.

2. ומשום שדומה למה שפסק השו"ע חו"מ סי' ת"י סי' ל' שאדם שמסר בורו לשומר והוזקו בו חייב השומר. וא"כ היה מקום לחייב את הגבאי מטעם שומר שכר. אלא שנראה להלכה שפטור משום שאין שכר עבדותו הוא להיות שומר. 

 

 

תגובות   

+1 #1 מה ההבדלעקיבא 2011-11-29 17:32
בין הפסק ההלכתי למשפטי?
ציטוט | דווח למנהל

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן