המדור ההלכתי: תרם פרוכת ולאחר 10 שנים הגיע תורם חדש, האם לראשון יש 'חזקה'?

שאלה

מר כהן הקדיש פרוכת לארון הקודש שלנו שלא היתה לו עד כה פרוכת, וזו עמדה במקומה עשר שנים. כעת נידב מר לוי פרוכת חדשה, ודורש להציבה במקום  זו של מר כהן. אלא שמר כהן נזעק וטוען כי יש לו 'חזקה' על ארון הקודש בפרוכת שלו. עם מי הצדק?

תשובה

אין למר כהן חזקה ועל כן יחלקו הגבאים את המצווה בתורנות, ופעם תועמד הפרוכת הזו ופעם הפרוכת הזו.

מקורות והרחבה

המרדכי [פרק חזקת הבתים סימן תקלג] פסק שיש חזקה למצוות, וכן פסק מרן בשולחן ערוך [סימן קנג סעיף כב]. ובגליון נווה ההיכל הביא את דברי המהרי"ק שנשאל בעניין קהל שרצו להעביר את בית הכנסת שלהם שהיה בבית ראובן לביתו של שמעון, וראובן טען שהוחזק במצוה זו.

והשיב שאין הקהל רשאין לשנות, כיון שהבית הכנסת עמד שם מימים הראשונים, ושנינו בגיטין, מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום, ופירש רש"י - בני חצר הרגילין ליתן עירוב בבית, אין משנין את מקומו ליתנו בבית אחר, מפני דרכי שלום. ומשמע בגמרא דאפילו היכי שיש קצת טעם לשנות מקום העירוב, אפילו הכי אין משנין מפני דרכי שלום.

לפי מקורות אלו נראה היה שאין למר לוי זכות לטעון כי ישימו את הפרוכת שלו, שכן יש חזקה במצוות, ובמקרה הזה למר כהן.

אמנם ראה ברמ"א בחושן משפט סוף שימן קמט שכתב שאם קראו בספר תורה של אדם מסויים מפני שלא היה להם ספר תורה אחר ואחר כך הביאו להם עוד ספר תורה אין זו חזקה אלא יקראו כל שבת בספר תורה אחר בתורנות.

לפי זה גם בעניינינו, אין למקדיש הראשון כל חזקה במה שהפרוכת עמדה בארון הקודש עשר שנים, שהרי לא היתה להם פרוכת אחרת.

ומכל מקום בוודאי שאין לגרום למחלוקת בבית הכנסת בשביל דבר כזה. והנכון לעשות כפי שצויין – חלוקה כך שתועמד הפרוכת בתורנות. להרחבה ומקורות נוספים ראה גליון נוה ההיכל מס' 185, וילקוט יוסף –שארית יוסף חלק ג' עמו' רפ. 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן