המדור ההלכתי: האם ניתן להכריח אדם להתמנות כגבאי גם אם הוא מסרב?

שאלה

גבאי בית הכנסת הוותיק והזקן נפטר, וחברי הקהילה נתנו עיניהם בגדליה, המתאים ביותר לדעתם לשמש כגבאי, אלא שגדליה לא מעוניין. הוא מסביר כי הדבר יפריע לו בלימודו וכי אי אפשר להכריחו לקבל את התפקיד. האם רשאי הוא לסרב?

תשובה

אם גדליה אכן עסוק בלימודו והדבר יגרום לו לביטול תורה רשאי הוא לסרב, אחרת עליו להיעתר למינוי.

הרחבה ומקורות

בספר שו"ת אבן השוהם הביא את דברי הירושלמי במסכת פיאה הדן בנושא כפייה על אדם להתמנות פרנס על הציבור. הירושלמי מביא שרבי יוסי הגיע למקום בשם כפרה וביקש למנות לאנשי הקהילה שם פרנסים. אלא שכולם סירבו. אמר להם רבי יוסי, אם אדם שמתמנה על פתילות בבית המקדש [כפי שמסופר במסכת שקלים], אזי פרנס שממונה על ענייני נפשות, בוודאי שיהיה לגדול הדור.

מסיפור זה נראה, כי אין יכולת לכפות אדם לקבל מינוי של פרנס על הציבור, שכן רבי יוסי רק שכנע את אנשי כפרה בדברים אך לא כפה עליהם להתמנות.

המהרש"ם בספר משפט שלום, מביא את דברי 'אבן השוהם' הללו ודן בהם, כשהוא מזכיר את דברי הגמרא כי מי שמציעים לו ספר תורה לקראו או כוס של ברכה וכו' והוא מסרב – משמעות הסירוב היא קיצור חייו של האדם. נמצא שכאשר מציעים לאדם לקבל תפקיד של פרנס על הציבור עליו להיעתר כדי שלא יסתכן חלילה בקיצור ימים.

אמנם אם עסוק האדם בלימודו רשאי הוא לסרב שהרי הלימוד גופו מאריך ימים. ואמנם ברמב"ם כתוב שמי שצריך עוד ללמוד אינו רשאי לעסוק בצרכי ציבור [שו"ת הרמב"ם סימן יז].

להרחבה ומקורות נוספים ראה בספר חישוקי חמד מסכת בכורות עמ' שכח-שכט. 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן