נכון, בית הכנסת פתוח לכולם אבל צריך לזכור: יש לנו מסורת

חודש טבת הינו חודש שנזכר בהיסטוריה לדורות, וזאת לצערנו בשל הפורענויות שאירעו בו, ולכן תקנו חז"ל שמתענים בו 'תענית ציבור' והוא נקבע ליום י' בטבת, ויחידים אף מתענים בח' וט' בטבת על מותם של עזרא הסופר ונחמיה בן חכליה.

 

כידוע , ביום ח' בטבת, תורגמה התורה ליונית על פי גזרת תלמי מלך יוון, והיה אותו היום קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל, לפי שלא הייתה תורה יכולה להיתרגם כל צרכה. וביום י' טבת סמך נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים ושם עליה מצור שלוש שנים.

החיבור והעיתוי בין שני המאורעות הללו (חורבן הבית ותרגום התורה), כאשר התאריך מחבר בניהם אולי בא גם ללמד אותנו משהו, מעבר לתזכורת השנתית לעצם התענית ציבור.

 

כיום  בתי הכנסת הם מבחינת 'בית מקדש מעט' אליהם אנו מתכנסים שלוש פעמים ביום לתפילה וללימוד תורה, מקום המיוחד והמוכשר למשכן ספרי התורה, שם הם נמצאים בתוך ההיכל הקדש מאחורי הפרגוד, ואליהם שוטחים ישראל בלחשם את מבוקשם ותפילתם.

 

דווקא 'ספר התורה' שהוא יסוד היסודות של ישראל כי 'ישראל ואורייתא חד הוא', מוצפן בתוך ארגז בתוך היכל ומאחורי סורג ובריח כשמסתירו פרגוד מפרוכת המסך, בוודאי שלא רק מסיבת יוקרו וערכו הכספי, ואלא דווקא ובפרט לאור יקרו הרוחני, נשמר הוא כפנינה ומרגלית יקרה בתוך כספת נצורה, ובכבוד הראוי לה.

 

אך בוודאי ובוודאי בעצם היותה מוצפנת אין זו הסיבה לשכוח אותה, ולכן שלוש וארבע פעמים בשבוע יוצא 'ספר התורה' ונראה לעיני העם ויחד כולם בחיבה ובאהבה מצביעים ואומרים: "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל", ומרגישים מחויבים ומחוברים לקיים את מצוותיה.

 

ישנם נקודות חשובות שלא תמיד אנחנו שמים לב אליהם, בתי הכנסת מקבלים וקולטים את כולם, תלמידי חכמים, בעלי בתים, מסורתיים וחילונים. כולם אהובים כולם ברורים "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים".

 

אך דא עקא! שלא פעם מגיעים לבית הכנסת אנשים עם דעות קדומות, בעלי השקפות שונות ומגוונות, כאשר ביניהם ישנם ברוח "הקידמה" ומהם ברוח המצב רוח של אותו היום, ובלא מורא ופחד מורים הלכות לעם וזורקים באוויר מילים ופסוקים משובשים שאין להם ומשען משענת, ואין הם מבינים שטעויות יוצאים מתחת ידם וגם אם יש מישהו בקהל שמעיר ומאיר להם מיד הם קופצים וצועקים בטון קולם. האם זה לא כמו תרגום התורה ליוונית רח"ל ? הדבר עלול גם להביא לחורבן בית הכנסת ח"ו.

 

ולכן העצה היעוצה, לכתוב פתק או להציב שלט בכניסה לבית הכנסת : שכאן בבית הכנסת שלנו כולם אהובים כולם ברורים וכולם רצויים, ועפ"י החלטת והנהלת הוועד או בהוראת הגבאי "כל דבר ועניין יבוא לפתחו של הרב מרא דאתרא ועל פיו ישק דבר".

 

דבר זה בוודאי ימנע מחלוקות רבות וגם יסלק את מי שרצונו לבלבל את אלו שלא מבינים כ"כ בספר, ובוודאי ירבה אהבה ושלום בבית הכנסת, ואין ספק שזה יהיה תיקון גדול באהבת ישראל ות"ח, ויחיש את הגאולה בבנין בית המקדש במהרה בימינו אמן.

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן