לא רק גבאים: היזהרו בכספי ציבור או, יראת שמים בודקים בכסף

החודש נלמד על הזהירות בכספי ציבור.

בפרשת פקודי הפותחת את חודש אדר ב'  קוראים אנו את הפסוק הבא: " ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים"(פיקודי-לח,כח)

במדרש תנחומא נא': אמר משה יודע אני שישראל רוגנים הם. הריני עושה להם חשבון מכל מלאכת המשכן.התחיל לעשות חשבון עמהם...עם שהוא עושה חשבון והולך על כל דבר ודבר שעשויין כסדר בתוך המשכן, שכח אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל שעשה מהן ווין לעמודין ולא היו נראין.

התחיל עומד, תמה ואומר: עכשיו ימצאו ידיהם של ישראל עלי לומר שאני נטלתי אותם. והוא חוזר לבוא על כל מלאכה ומלאכה.מיד האיר הקב"ה את עיניו, ותלה עיניו וראה שהיו עשוין ווין לעמודים. התחיל להשיב להם בקול רם: "ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים" באותה שעה נתפייסו ישראל.

שמעתי פעם שסיפר הגאון רבי ציון מוצפי שליט"א על אביו הצדיק רבי סלמן מוצפי זיע"א, שהיו באחריותו מעות של צדקה, ופעם אחת ראו שלא ישן כל הלילה, כי חשש שמה התחלפו מעותיו עם אלו המעות, עד שברר הדבר עד תומו ורק אז פנה עצמו לישון.

מכאן לעסקני ופרנסי הציבור, שכל הזמן עובר בידיהם כספי ציבור, כגון: תרומות, הלוואות, כספי יתומים ואלמנות, צריכים מאוד מאוד להיות זהירים בכספים האלו, ועדיף לסמנם בסימן טוב, ולא להסתמך על הזיכרון. אדם עם יראת שמיים יוסיף תמיד משלו שמה שגה, מורנו הרב חיים רבי שליט"א תמיד נוהג לומר  "יראת שמיים בודקים בכסף", גם פרנסי ציבור הממונים על כספי הציבור ברשויות ובמשרדי הממשלה צריכים להיזהר עשרת מונים.

צא וראה מה שקרה לרבי חנניה בן תרדיון (עבודה זרה יז- ב' ) "והתניא רבי אליעזר בן יעקב אומר לא ייתן אדם מעותיו לארנקי של צדקה אלא א"כ ממונה עליו תלמיד חכם כר' חנינא בן תרדיון.. ומעשה שהיה עמי שמעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחילקתים לעניים.. וסבור הייתי שהן של צדקה וחילקתים לעניים שלא לסעודת פורים ואני פרעתי משלי של פורים.." ע"ש.

ואמרו  "גזל ועריות נפשו של אדם מחמדתן" (חגיגה יא,ב) דאמר מר גזל ועריות נפשו מחמדתן ומתאווה להם אי הכי גזל נמי עריות בין בפניו בין שלא בפניו נפיש יצריה גזל בפניו נפיש יצריה שלא בפניו לא נפיש יצריה.

מכאן שאל יעמיד אדם עצמו במבחן המזומן, שהרי על הפסוק 'ותמלא הארץ חמס' דרשו לא נחתם 'דור המבול' אלא על הגזל (סנהדרין ק"ח), שהוא כידוע שקול על שלושה שנא' בהם יהרג ואל יעבור.

והדברים עדכניים גם לגבי שכר הטרחה של העוסקים בציבור, וצריכים אישור מחכם על גובהה השכר.

והיותר נכון מהיות טוב, וביותר אצל עסקני הציבור וגבאי בתי כנסת שיתנו דין וחשבון לציבור, ואפילו  שאדם מחזיק מעצמו כלפי שמיא ככשר ואמיתי, בכל זאת שומה וחובה עליו לתת דו"ח לציבור, מבחינת והייתם נקיים מד' ומישראל.

יהי רצון שאלו הדברים יהיו לעילוי נשמת אאמו"ר סעד יצחק בן אסתר זצ"ל, ת.נ.צ.ב.ה.

חודש טוב ומבורך

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן