עשרת ימי תשובה

עשרת ימי תשובה

עשרת הימים שמראש השנה ועד יום הכיפורים. בימים אלו מצווה כל אדם מישראל לעשות לעצמו חשבון נפש ולשוב בתשובה שלמה על כל החטאים והעוונות, שעבר במשך השנה. על פי האגדה, המופיעה בתלמוד, "שלושה ספרים נפתחים בראש השנה: אחד של צדיקים גמורים, ואחד של רשעים גמורים, ואחד של בינוניים. צדיקים נכתבין ונחתמין לאלתר מיד לחיים, רשעים נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינונים תלויים ועומדין מראש השנה ועד יום כיפור: זכו - נכתבין לחיים, לא זכו - נכתבין למיתה" (ראש השנה טז). כיון שכך, מקפידים לשוב בתשובה שלימה דוקא בתקופה זו ואומרים "סליחות" ו"תחנונים".

יש קהילות, שבהן נהוג לערוך בימים אלה צומות. כן נוהגים להרבות בצדקה, ומוסיפים מספר קטעים בתפילת ה"עמידה", המבטאים את רצונו של האדם לשוב בתשובה ובקשת סליחה מהקדוש ברוך הוא. קטעים אלה מוסיפים באמצע הברכות, ונוסחם: "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים"; "מי כמוך, אב הרחמים זוכר יצוריו לחיים ברחמים"; "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך"; "בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וכלכלה ניזכר וניכתב לפניך, אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום".

כך נוהגים לשנות את חתימת הברכות ולומר "המלך הקדוש" ו"המלך המשפט", כדי לבטא את מעמדו כביכול של הקדוש ברוך הוא, היושב בימים אלה על כס המשפט ושופט את כל באי העולם.

על הגבאים או רב בית הכנסת להרבות בדרשות ושיחות בימים אלה, ימי תיקון וסליחה.

שבת שובה היא המועד, שבו דורשים רבים ודרשנים לפני הציבור וקוראים לו לשוב בתשובה כ"הזדמנות אחרונה" לפני יום הכיפורים.

מעשה ב"מגיד מדובנא" שדרש דרשת מוסר נלהבת לפני חבורה של משכילים מברלין, אך אלה נותרו קרים ואדישים לדבריו.

הבחין בכך המגיד וסיים, כדרכו, במשל: נפח בעיר שדה קטנה החליף את המפוח בבית המלאכה שלו: ממפוח ידני - למפוח מיכני.

והנה הוא מנסה להפעיל את המתקן החדש והמודרני - והאש אינה אוחזת בו. שכח הנפח, כי כדי לשלהב אש דרוש לפחות ניצוץ בתוך המפוח. וסיים "המגיד" מדובנא: "אם אצלכם אין אפילו הניצוץ הזה, הקטן, מה יכולה להועיל כאן נשיבת רוחי?"

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן