שאלה: האם אנו חייבים להפוך את בית הכנסת לעמותה?

למערכת 'מעט בית מקדש' הגיעה השאלה הבאה:

ברצוני לשאול האם ניתן לנהל כספי התרומות לבית הכנסת בחשבון פרטי ללא פתיחת עמותה? ואם יש הגבלות כל שהן.

 

תשובה

בית כנסת אינו חייב להפוך לעמותה. במקרה זה, פעילות בית הכנסת במקרה הטוב מתנהלת בשקיפות כלפי חברי בית הכנסת בלבד. בהתאם לרמה המקצועית בדיווחים הנערכים ונמסרים לחברים ע"י גבאי בית הכנסת. לטוב ולמוטב!!

דין וחשבון אם וככל שנערך נמסר לחברי בית הכנסת ונתון לשבט ביקורתם אם בכלל, בלבד!

באופן זה הגבאים נהנים מחופש פעולה וגמישות מלאה בפעולתם בכלל ובפעילות הכספית בפרט.

 

אם בכל זאת רוצים החברים להפוך את בית הכנסת לעמותה עליהם לפעול על פי הקריטריונים הבאים שנכתבו על ידי רואה החשבון מנחם אקרמן:

 

היבטי המיסוי

·        מעצם העובדה כי מתקיימת פעילות כספית ציבורית חלים על בית הכנסת הוראות ניהול ספרים. על אופן ניהול הספרים רישומי הנהלת החשבונות, רישום ההכנסות, רישום ההוצאות, רישום הנכסים ורישום ההתחיבויות.

·        הפיכת בית הכנסת לעמותה מאפשרת / ומחייבת רישום במע"מ כמלכ"ר וכמוסד ציבורי במס הכנסה. לעניין זה השלכות מעשיות בחובת הגשה ודיווח שנתיים על פעילותה הכספית לרשויות המס!

·        מלבד זאת, התנהלות הכספית צריכה להתנהל עפ"י הוראות ניהול ספרים כאמור וכבעלת תיק פעיל במס הכנסה היא נמצאת תחת פיקוח רשויות המס ומחייבת את הנהלת בית הכנסת לפעול בהתאם. נביא להלן דוגמאות מעשיות:

א.    רישום תקבולים- החובה לרישום ההכנסות בסמוך למועד קבלתן. לרבות הכנסות ותרומות בשווי כסף!

ב.     ביצוע התשלומים- רק כנגד חשבונית מס - כדין!  בתי כנסת אשר משלמים שכר לרב בית הכנסת ו/או לבעלי תפקידים, אף כאלו המשמשים בקודש, יוכלו לעשות זאת באמצעות דיווח תשלומי שכר או כנגד חשבוניות מס כדין. לחזן, בעל תוקע, בעל קורא, שמש וכיוצ"ב. כך גם תשלומים למנקה!.

ג.       ככלל מוסד ציבורי פטור ממס על עודף הכנסות על ההוצאות ככל שהן הופקו מפעילות הציבורית אך יחד עם זאת ישנן חבויות במס שהמוסד יכול להתחייב בו כגון:

מס שכר - כאשר סך המשכורות השנתיות עולה על כ-160 אלף ₪.

הוצאות עודפות - תשלום מס בשיעור 90% על הוצאות חריגות שאינן מותרות כגון מתנות, כיבודים ועוד'.

 

רישום בית הכנסת כעמותה

רשם העמותות גיבש כללים הנוגעים לרישום בית כנסת כעמותה.

להלן נפרט בקצרה את עיקר הכללים:

א.    כאשר אחת ממטרות העמותה המבקשת להרשם הנה ניהול בית כנסת על המייסדים לצרף מסמך נלווה לבקשת הרישום המפרט האם בית הכנסת כבר קיים ו/או שהכוונה להקים בית כנסת חדש. האם רשומים נכסים או זכויות בנכסים על שם בית הכנסת. האם מתנהל בית כנסת נוסף במקום בו פועל או עתיד לפעול בית הכנסת המבוקש לרישום כעמותה.

ב.     פירוט מיהו בעל הזכויות בקרקע עליה מתעתדים להקים בית כנסת.

ג.       כאשר בית כנסת קיים מבקש להפוך לעמותה יש להמציא פרוטוקול אסיפה של חברי בית הכנסת הכולל החלטות לענין זה. רישום כעמותה, בחירת  ועד, שם, מטרות ותקנון.

ד.     חברי הועד שנבחרו ירשמו כמייסדי העמותה לפי הענין ניתן יהיה לצרף את כל חברי בית הכנסת או נציגות שנבחרה לכך כחברים לעמותה.

ה.    לאור ריבוי בתי כנסת בעלי שמות דומים יש לכלול לשם העמותה המוצע את שם היישוב בו הוא נמצא.

 

סיכום מההיבט המעשי

א.    ככל שפעילות הכספית של בית הכנסת הופכת להיות מהותית. על הגבאים לבחון את החובה החלה עליהם מכח פקודת מס הכנסה ככל הנוגע לדיווח והוראות ניהול ספרים.

ב.     יחסי הגומלין של בית הכנסת עם הרשות המקומית בכל הנוגע להסדרת הקצאה של הקרקע עליהם יושב בית הכנסת לרבות תמיכה בפעילות השוטפת של הרשות בפעילות העמותה, אינה מתאפשרת ללא התנהלות כגוף משפטי מוסדר! עמותה או חברה לתועלת הציבור וכיוצ"ב.

ג.       כאשר חברי בית הכנסת נרתמים לגיוס תרומות מהקהילה ומתורמים ונדיבים ומעונינים לעודד קבלת תרומות באמצעות ההכרה כמוסד ציבורי לפי סעיף 46. הדבר יתאפשר רק בהתאגדות מסודרת וקבלת אישור ניהול תקין כתנאי סף להגשת בקשה להכרה כמוסד ציבורי כנ"ל.

 

הנ"ל נכתב למידע כללי ואין בו כדי לחוות דעה או מתן ייעוץ בענין [רואה החשבון מ. אקרמן. טלפון: 03-9347618].

 

מאחר ששאלה זו חשובה, בחרנו להביא דברים נוספים שנכתבו על ידי מאת: רמי זמיר – משפטן, מנהל במרכז לניהול עמותות.

הייחודיות של עמותות המנהלות בתי כנסת: בתי כנסת – על פי רוב, מנוהלים ע"י קבוצות מצומצמות של אנשים שמטרתם קידום ענייני הדת של ציבור המתפללים. כל רצונם הוא לעשות טוב עם הציבור, והם חדורי מוטיבציה בכל הנוגע לתפקידם כגבאי בית הכנסת. אלא שלמרות זאת, בפועל ענייני העמותה אינם מנוהלים כפי ההוראות השונות , הן של רשם העמותות, והן של רשות המיסים והגופים הממשלתיים האחרים. על פי רוב גם הניהול החשבונאי של העמותה נעשה בהתנדבות ע"י רואה חשבון מבין מתפללי בית הכנסת אשר מרגיש צורך עז לתרום לקהל ולקב"ה את חלקו, זאת כאשר הקריטריון היחידי שעל פיו נבחר אותו רואה חשבון, או מנהל חשבונות, הוא המחיר של שירותיו, שבמקרה הטוב אף ניתנים בחינם, וזאת ללא בדיקה קפדנית של ידיעותיו והיכרותו עם עולם העמותות. לא אחת, מתוך רצון טוב וללא כוונה רעה, ואף בהתנדבות, מתעד רואה החשבון של העמותה "עבירות" טכניות ואחרות של העמותה.

ליקויים אופייניים לבתי כנסת: אופייני מאוד לבתי כנסת התנהלות ללא אישורים רלוונטיים מהרשויות, או צבירת קנסות בשל אי הגשת הדוחות השנתיים. בתי כנסת בדרך כלל אינם מקפידים על תשלום שכר לעובדים באופן חוקי. כך קרה לא פעם, שעמותות שמנהלות בתי כנסת העסיקו באופן לא חוקי איש ניקיון ללא תלוש משכורת, או שילמו לחזן במזומן באופן האסור על פי החוק.

באופן שוטף מנהלי בתי כנסת מרשים לעצמם שלא לקבל את כל האישורים הנדרשים או שלא להגיש את הדוחות השנתיים, משום שיש זרימה של כספי תרומות מהמתפללים שמקיימות את בית הכנסת באופן יומיומי. הכל טוב ויפה עד שביום מן הימים, יכולה לדוגמא הרשות להודיע על הקצאת קרקע לבית הכנסת, אך היא מתנה את זכות השימוש בקרקע ב.... "אישור ניהול ספרים", "אישור ניכוי מס במקור", והכי חשוב – "אישור ניהול תקין", שכמובן אינם בנמצא ולא ניתן לקבלם לאחר זמן כה רב של פעילות בניגוד לנהלים ולתקנות. אם לא די בכך, בזמן האחרון אנו נתקלים יותר ויותר, בתורמים שמתנים את תרומותיהם בהצגת האישורים הללו.

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן