בית הכנסת נקלע למצוקה כספית, האם בית הכנסת השכן רשאי להלוות לו כסף?

בטורי האחרון עסקתי במיזוג בין עמותות, הנובע ממקרים שונים. הזכרתי את התנאים הנדרשים לצורך מיזוג מן הסוג הזה, ונגעתי גם באיחוד 'תאגידים קשורים'.

בטור הנוכחי אבקש להתקדם צעד נוסף, שאינו בלתי קשור לנושא הקודם.

נושא זה הוא הלוואות.

בהיסטוריה היהודית של בתי הכנסת בירושלים סופר לא פעם על קהילות מחוץ לארץ שביקשו לעזור לקהילות העניות בירושלים, ושלחו להם סיוע כספי ותרומות בדרכים שונות.

הסיוע הזה רלוונטי גם היום. בתי כנסת שמתקשים 'לעמוד על רגליהם' לא פסו מן העולם, וגם כיום עמותות של בתי כנסת גדולים ועשירים עשויים לסייע לאחיהם העניים, שלא מצליחים אפילו לשלם את חשבון החשמל החודשי, שלא לדבר על ריהוט חדש, תיחזוק מיזוג אוויר, ושכרו של החזן ושל רב הקהילה.

אז מה עושים? מקבלים תרומה או הלוואה מעמותה עשירה יותר, אלא שהדברים אינם כה פשוטים, האם מותר לעמותה אחת להלוות כספים לעמותה אחרת? אולי, כפי שציינתי פעמים רבות בטורי על העמותה לדאוג לפעילויותיה ולשגשוגה בלבד – ומכאן שמותר להשקיע את כספיה בקרנות רווח – אך להלוות לעמותה אחרת, אפילו בריבית, אינו במסגרת האפשרויות המותרות לעמותה? ייתכן כי מדובר במהלך מסוכן שמותר אולי בשוק הפרטי, אך לא בעמותה רשומה המתנהלת על פי חוק?

ובכן מסתבר כי הדבר  מותר, אולם יש לכך מספר הגבלות ותנאים חשובים.

אפרט חלק מהם.

התאגיד הלווה הינו תאגיד ללא מטרות רווח. במילים אחרות, אסור לבית הכנסת להלוות כספים לתאגיד אחר, שמוגדר כתאגיד עסקי שמעוניין 'לעבוד' עם הכסף. כאן חשוב להוסיף סייג נוסף: התאגיד שקיבל את ההלוואה אינו רשאי  לחלק את הרווחים שנוצרו לו בעקבות קבלת הכסף – לגורמים פרטיים גם כאשר עמותה פורקה.

מטרות התאגיד הלווה הינן מטרות דומות למטרות של העמותה המלווה, במילים אחרות, עמותה של בית כנסת רשאית להלוות כסף לעמותה אחרת של בית כנסת.

תנאי נוסף הוא כי ההלוואה אושרה כדין על ידי הוועד של העמותה המלווה. כל כללי הוועד, וההחלטות שמתקבלות בו על כל החוקים רלוונטיים גם במקרה זה.

וכעת לאחד הסעיפים החשובים: נחתם הסכם הלוואה בין העמותה לתאגיד הכולל תנאי הלוואה סבירים, לרבות שיעור הריבית, תנאי ההחזר ומועד הפירעון.

משמעותו של סעיף זה רבה.

מנהלי עמותות עשויים לחמול על חבריהם מן העמותה השכינה ולהלוות להם ברוחב לב סכומי כסף גדולים, כשהם סומכים על כך כי הללו יחזירו להם את כספם.

ההלוואה מסתבר מותרת ועל פי היהדות הינה גם מצווה גדולה, בין בני אדם פרטיים. כאשר נוגע הדבר לעמותה, על מנהל העמותה לדאוג כי ההלוואה תהיה בתנאי הלוואה סטנדרטיים בשוק, קרי: שיעור ריבית סביר, ותנאי החזר. מאחר שטור זה נכתב על ידי אדם דתי, אבקש להדגיש כי את תנאי הריבית יש לעסוק על פי 'היתר עיסקה' שאם לא כן עוברים על איסור דאורייתא, וכשעוסקים בענייני מצווה וציבור כמו בתי כנסת, יש להקפיד על כך במשנה זהירות.

גם תנאי הלוואה הינם אלמנט נדרש.

על המלווים לדאוג כי ההסכם יכלול תנאי החזר מסודרים, כגון סכום החזר קבוע, מועדים מוסכמים לפירעון וכן הלאה.

בטור הבא, אנסה לסיים את הפרק החשוב הזה, העוסק במתן הלוואות מעמותה – לעמותה.

 

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן