איך הגיב הקהל לקריאת ההקפות של העשיר הנרגן?

הסיפור שאני הולך לספר, קרה לכם או בקירבתכם מן הסתם בדרך זו או אחרת, אם כי אינני משוכנע כי התוצאות וההשלכות שלו, היו דומים.

במה מדובר?

בבית הכנסת של קהילת נובורזיק [שם בדוי כמובן] התפלל יהודי שנחשב היה אמיד ובעל נכסים רבים.

כמו בעוד הרבה מקומות, העובדה שהאיש היה עשיר העלתה את כבודו בעיני המתפללים, אך בעיקר בעיני עצמו, והוא היה יושב על כיסא קבוע, אליו היה מתנהל בכבדות ובאיטיות כיאה למעמדו.

אלא שהאיש, שכפי שכבר אתם מנחשים לא היה נעים במיוחד, ומכאן שגם לא היה אהוב על חלק או אפילו רוב המתפללים. הוא לא היה נותן שלום לכל אחד לאחר התפילה כמקובל, וגם כשבורך בברכת שבת שלום לאחר התפילה לא היה משיב לכולם באותה שפה. לעשיר ולנכבד במאור פנים, לפשוט ולדל בקורקטיות יבשה.

את הרב הוא כיבד כמובן, שכן כבודו של הרב היה כבודו, והוא היה מדבר אתו כזקן וכרגיל, משל היו שניהם חברי ילדות. וגם עובדה זו צרמה לחלק מחברי הקהילה.

נדמה כי לא אטעה אם אומר כי כולכם מכירים את הטיפוס. האיש שכבר בהיותכם ילדים, ידעתם כי לא תסבלו אותו גם כשתהיו מבוגרים. ייתכן כי הדברים כאן מעט מוקצנים, אך מגמתה של התופעה, כך נדמה מוכרת לכולם כאמור.

אחד מהתופעות הבלתי נעימות שאיפיינו את האיש הגיעה לידי ביטוי בשעת מכירת המצוות. כאשר הגבאי היה מכריז על מחירה של מצווה מיוחדת כמו 'פתיחת ההיכל של הפרנסה' נותן היה האיש האמיד לדלים ולאביונים להתמודד, בבחינת 'ישחקו הנערים לפנינו', ואז כשהגבאי היה אומר: 120 שקלים פעם שניה, הוא היה מפטיר כבדרך אגב:

240 שקלים.

תמיד הוא היה מכפיל את הסכום, כביכול אמר, אינני מתמודד עמכם כלל. אינני מוסיף עשרה, עשרים, או שלושים שקלים על הסכום בו נקבתם, אני מכפיל אותו, למה? בגלל שאני יכול.

כמובן שהוא היה זוכה. למרבה המזל הוא לא קנה את כל המצוות, כך שנותרו גם לאחרים, אך לא פעם כאשר חפץ היה מתפלל ב'מפטיר', או בעליית שלישי, משלים, או מוסיף, ונתקל היה באיש העשיר, יוצא היה כשידו על התחתונה.

ייתכן שוב כי הנני מגזים מעט בתיאור הדמוני של היהודי, אך כאמור, תיאור האופי ככלל והנטייה של האיש הינם נאמנים למקור.

בשמחת תורה האחרון, מכר הגבאי את ההקפות. כמו  בעוד הרבה בתי כנסת, בטח ספרדים, נהוג היה למכור את  ההקפות למרבה במחיר. כידוע אצל הספרדים, נוהג בעל ההקפה לומר מספר פסוקים כמו ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד, ואנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא וכו'.

הפסוקים נאמרים במנגינה מיוחדת ונעימה, והקהל המשולהב חוזר אחרי החזן. זאת ועוד, בפסוק ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד, רשאי החזן לבחור את אחד מהמנגינות השונות, מה שמוסיף להנאת הקהל. 

מכל מקום, כאשר הכריז הגבאי על הקפה שביעית, ניסו מספר מתפללים את כוחם, וסיפור האיש העשיר בעל האופי האגוצנטרי חזר על עצמו. המתפללים הציעו שבעים ושמונים שקלים, והיהודים הכפיל למאה שישים.

הוא כמובן זכה בהקפה.

אלא שכאשר הוא ניגש לתיבה, והחל לחזן בקול נעים את 'אנא ה' הושיעה נא', ו'אנא ה' הצליחה נא', נענה לו הקהל בשפה רפה, חסרת חיות והתלהבות. 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן