עולם כמנהגו נוהג - סדר המנהגים, המצוות, וההנהגות לחודש אב, ולתשעה באב

עולם כמנהגו נוהג - סדר המנהגים, המצוות, וההנהגות לחודש אב, ולתשעה באב
 
מראש חודש אב אין אוכלין בשר ואין שותין יין. לפי האשכנזים גם אין מתרחצין ואין מסתפרין בו, ולפי הספרדים מותר עד שבוע שחל בו תשעה באב.
 
לא יסייד או יצבע את הבית בימים אלו, ולא יעשה שאר פעולות לטובת הבית. איסור זה כולל גם את שטיפת הבית בימות החול. לגבי בית כנסת, מותר לנקות ולשטוף אותו בתשעת הימים אך שלא יעשה זאת עם חומר ניקוי [מלבד לצורך שבת].
 
בשבת חזון פורסין פרוכת של שבת בבית הכנסת, מלבד תשעה באב שחל בשבת. אכן מנהג הספרדים והחסידים לפרוס הפרוכת כמו בכל שבת.
 
יש שנהגו ללבוש בדי יום חול בשבת חזון, ויש שנהגו ללבוש את בגדי השבת הרגילים.
 
מנהג האשכנזים לזמר לכה דודי בניגון עצוב בשבת חזון, אכן מנהג החסידים לשוררו כבבל שבת.
 
פרשת דברים נקראת לפני תשעה באב, ואת הפסוק 'איכה אשא לבדי' יש שנהגו לקוראו בניגון איכה.
 
יש שנהגו לקרא את הפטרת חזון בניגון של מגילת איכה, אולם יש שפסקו שאין לשנות מהניגון הרגיל בכל השנה.
 
כשחל תשעה באב בשבת או ערב תשעה באב בשבת, אין אומרים 'צדקתך' במנחה.
 
חתן שעולה לתורה בשבת חזון, מותר לשיר לכבודו כרגיל, וכן כשמוליכין אותו לבית הכנסת  כבכל שבתות השנה. בשבת כזו מותר גם לעשות ריקודים ומחולות לכבוד החתן והכלה.
 
מותר לעשות קידוש לכבוד הולדת הבת בבית הכנסת וכן לחתן בר מצווה, אין אין לעשות זאת באולם מיוחד.
 
נוהגין שאין מקדשין הלבנה עד אחרי תשעה באב מפני שהעם שרוי בצער ואבילות. ובמקום שיש עננים היו שהתירו לקדש כבר במוצ"ש שלפני ת"ב. במקרה כזה מותר להגביה את הרגליים כשאומרים 'כשם שאני רוקד  כנגדיך' ואף לנגן הזמר 'טובים מאורות'.
 
יש שפסקו שאין לומר בערב תשעה באב 'מזמור לתודה' בתפילת שחרית, אולם להלכה נפסק שיש לאומרו.
 
אין אומרים תחנון במנחה ערב תשעה באב, משום שתשעה באב נקרא 'מועד'.
 
לפני תשעה באב נוהגין לאכול 'סעודה מפסקת', ויש לישב על הקרקע בשעת האכילה. נוהגים לאכול ביצה קשה בסעודה המפסקת כמנהג אבלים, ולא נוהגים לאכול דגים בסעודה זו. כמו כן אין לאכול שני תבשילין בסעודה זו.
 
צום תשעה באב מתחיל עם שקיעת החמה.
 
מסירים הפרוכת מעל ארון הקודש, ויש שרק מסיטים אותה לצידי הארון. את תפילת הערבית עורכים על הריצפה, ואומרים אותה בלחש ובכי כמנהג האבלים.
 
בתפילת ערבית אין אומרים 'עננו', וגם לא את תפילת 'נחם' שאותה אומרים במנחה. הספרדים נוהגים לומר 'ענינו' וכן את תפילת 'נחם' בכל התפילות.
 
אחר תפילת ערבית קוראים את מגילת איכה, ואין מברכים עליה אף אם היא כתובה על קלף, ויש שנהגו לברך.
 
לאחר תפילת ערבית אומרים את סדר הקינות המודפס בסידורים לפי המנהגים השונים. אחרי הקינות אומרים 'ואתה קדוש יושב תהילות' וכו' [ללא 'ובא לציון'], אומרים קדיש בלא תתקבל, ועלינו לשבח.
 
חוזרים מבית הכנסת אל הבית ביחידות ולא בחבורה.
 
יש הנוהגים לעשות תיקון חצות בליל תשעה באב ויש שלא נהגו כן. ביום אין לעשות תיקון חצות.
 
יש הנוהגים לברך את ברכת 'שעשה לי כל צרכי' בבוקר תשעה באב ויש שלא נהגו כן.
 
תפילת שחרית הינה תפילה רגילה מלבד תפילת 'ענינו' ותפילת 'נחם' בשמונה עשרה לפי הספרדים. גם בענין נשיאת הכהנים את ידיהם בתפילת שחרית ישנם כמה מנהגים.
 
מותר למכור את העליות כרגיל גם בתשעה באב.
 
בהוצאת ספר תורה אין אומרים 'אל ארך אפים' אך אומרים 'ויהי בנסוע' ו'בריך שמיה'.
 
קוראים בתורה בפרשת ואתחנן [דברים ד, כה] שלשה קרואים. ומי שאינו מתענה שלא יעלה ולא יקרא בתורה.
 
קוראים בהפטרה את 'אסוף אסיפם' [ירמיהו ח, יג]. קוראים את ההפטרה בניגון איכה.
 
לאחר תפילת שחרית קוראים קינות כנדפס בסידורים לפני העדות השונות.
 
לאחר הקינות אומרים 'אשרי' ואין אומרים 'למנצ יענך'. אומרים 'ובא לציון' ומדלגים פסוק 'ואני זאת בריתי', ואומרים קדיש שלם בלא תתקבל. אין אומרים שיר של יום, ולא אין כאלוקינו. בענין 'עלינו לשבח' יש שנהגו לומר ויש שלא נהגו לומר.
 
יושבין על הארץ בתשעה באב, גם בבית הכנסת, ולאחר חצות הקילו לישב על ספסל.
 
אין ללמוד תורה או למסור שיעורי תורה בתשעה באב מלבד דברים המותרים הכוללים את ענייני החורבן, הלכות אבילות ופסוקים קשים מירמיה ואיוב.
 
הרבה נוהגין לילך לבית הקברות בתשעה באב.
 
ברית מילה בשעה באב: הברית נערכת לאחר הקינות קודם עלינו'. ובעלי הברית מותרים באכילה. 
 
אין נכון להתפלל מנחה גדולה בתשעה באב
 
מוציאין במנחה ספר תורה ואומרים 'בריך שמיה', וקוראים בפרשת 'ויחל' [כי תשא]. גם במנחה לא יעלה או יקרא בתורה מי שלא מתענה. מפטירים בישעיהו נה 'דרשו ה' בהמצאו', והספרדים מפטירין בהושע יד "שובה ישראל".
 
בשמונה עשרה אומרים את תפילת 'נחם', ולא נוהגים להזכיר ולהכריז לציבור לומר תפילה זו. בברכת 'ומע תפילה' יאמר תפילת 'עננו'.
 
בחזרת הש"ץ נושאים הכהנים את כפיהם כמו שאר תעניות ציבור. לאחר התפילה לא אומרים 'אבינו מלכינו' כמו בשאר תעניות ציבור.
 
לאחר צאת הצום לא יאכלו בשר וישתו יין עד למחרת בחצות היום, ולפי הספרדים עד סוף יום עשירי באב.
 
נוהגים לקדש הלבנה במוצאי תשעה באב, וינעל מנעליו הרגילים קודם קידוש לבנה.
 
ראוי לעשות את שבת נחמו כמו יום טוב.
 
חז"ל תיקו שיקראו את פרשת ואתחנן בשבת שאחרי תשעה באב. והמנהג להעלות את הרב לעליית עשרת הדיברות.
 
יום חמישה עשר באב הוא יום טוב שנאמר 'לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים וכחמישה עשר באב'. אין אומרים ביום זה תחנון ואף לא במנחה שלפניו. אם חל בשבת אין אומרים במנחה שבו 'צדקתך'.
 
יש אומרים שבי"ז באב מתענים ויש אומרים שבי"ח באב מתענים, וכל המתענה בהם מובטח לו שהוא בן העולם הבא.
 
לוקט מספרים רבים ביניהם: נטעי גבריאל בעיקר, לוח ארץ ישראל, ילקוט יוסף, מלכי בקודש, המדור נועד לעורר את לב המעיינים.
 

    

תגובות   

0 #1 נהגו יהודי לוב .... (תגובה 1)בנעטיה פדהצור 2013-07-10 07:50
יהודי לוב נהגו בט' באב כמה מנהגים בשונה משאר קהילות ישראל:

1. נהגו יהודי לוב להתפלל ביום זה בסידור מיוחד שיצא בטריפולי בתחילת המאה ה 20 בשם "אלון בכות" (ובמהדרה חדשה לפני מס' שנים ע"י מרכז "אור שלום" מבת-ים) ובו מרוכזות כל התפילות והקינות שנוהגים לקרא ביום ובלילה.

2. נהגו, בסיום תפילת ערבית של הצום, לקרוא קינה שנקראת "קצת חנה" על מקרה חנה ושבעת בניה, בשפה הערבית של יהודי לוב. קינה "קורעת לב" שבה מתוארת גבורתם של חנה ובניה שלא נכנעו לצורר ומסרו נפשם על קידוש ה'.

3. נהגו בשחרית שלא להניח תפילין אלא בתפילת מנחה.
ציטוט | דווח למנהל
0 #2 נהגו יהודי לוב .... (תגובה 2)בנעטיה פדהצור 2013-07-10 07:51
המשך ...

4. נהגו יהודי לוב לפקוד את בתי העלמין לאחר תפילת שחרית וקריאת הקינות ואיכה.

5. נהגו, מי שזמנו בידו, לקרוא פרקים מסויימים ממגילת איוב, לאחר שחרית.

6. נהגו להתפלל מנחה גדולה, ולאחריה, היו הנשים ממרקות ומנקות את הבית, כהכנה לבואו של משיח, שידוע שלכשיבוא יהיה זה ביום ט' באב. הנערים היו מקיימים מרוצי חמורים, שןב, לקראת בואו של משיח שידוע שיבוא על חמורו הלבן.

7. נהגו יהודי לוב לאכול בסעודה שלאחר הצום תבשיל שנקרא "דְוִוידָה" (סוג של פתיתים) שהיו הנשים ממוללות בבוקר ט' באב ומניחות בשמש לייבוש עד לקראת צאת הצום, אז היו מבשלות אותו ברוטב חריף וטעים.

8. לא נהגו לאכול בשר עד צהרי י' באב.
ציטוט | דווח למנהל
0 #3 לכה דודי בשבת חזוןמשה רובנשטיין 2013-07-10 12:40
מנהג האשכנזים לשיר לכה דודי בניגון "אלי ציון ועריה". ניגון זה הוא לא ניגון עצוב, אלא ניגון נחמה!!!
ציטוט | דווח למנהל

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן