עולם כמנהגו נוהג : לחודש סיוון

עולם כמנהגו נוהג - סדר המנהגים, המצוות, וההנהגות לחודש סיוון
 
למרות שבכל ערב ראש חודש נוהגים חסידים ואנשי מעשה להתענות, יש הנוהגין להתענות במיוחד בערב ראש חודש סיוון כפי שמובא בשל"ה הקדוש.
 
מראש חודש סיוון ועד אחר יום השבועות אין אומרים תחנון בתפילה, וכמו כן אין אומרים צדקתך בשבת. אין מספידים, ואין מתענים בימים אלו, אף מי שיש לו יארצייט. ויש נוהגים שלא לומר תחנון עד שבוע לאחר החג (יג בסיון).
 
מיום ג' בסיוון מתחילים שלשת ימי ההגבלה, עליהם נאמר בתורה 'הגבל את העם וקידשתו', והם ימי סגולה וטהרה.
 
יש הנוהגים שלא מסתפרים עד חג השבועות, ויש המתירים מראש חודש סיוון, ויש המתירים רק משלשת ימי ההגבלה.
 
פרשת במדבר נקראת תמיד קודם חג השבועות, ומפטירים בהושע ב' – 'והיה מספר'.
 
בערב חג השבועות יכוון בברכת התורה שאינו רוצה לצאת ידי חובה אלא עד עלות השחר שלמחרת ואז יוכל לברך בעצמו.
 
נוהגים לקשט את בית הכנסת בעלים ובשושנים לכבוד החג זכר למה שאמרו חז"ל: "כל דיבור שיצא מפי הקב"ה – נתמלא כל העולם כולו בשמים".
 
כשחל חג השבועות ביום שישי יש לעשות עירובי תבשילין כדי שיוכלו לבשל מיום טוב לשבת.
 
מדליקים נרות כמו בכל יום טוב.
 
יש שנהגו לאחר את תפילת ערבית בליל חג השבועות עד לאחר צאת הכוכבים, כדי שיהיו ימי הספירה 'תמימות' כלומר ימים שלמים, אך לפי הספרדים אין להחמיר בכך. מתפללים תפילת ערבית של יום טוב ומזכירים את חג השבועות
לאחר התפילה עורכים סעודת יום טוב בשמחה ובטוב לבב.
 
פשט המנהג בכל תפוצות ישראל להישאר ערים בכל ליל שבועות וללמוד תורה, ונכתב על כך כבר בזוהר הקדוש. ויש המקפידים לקרא דווקא תיקון מיוחד לחג השבועות הכולל בתוכו פרקי תנ"ך ומשניות.
 
עם בוקר יש לברך ברכות השחר, וחילוקי דינים נאמרו בזה בין עדות הספרדים והאשכנזים וכל אחד ינהג כמנהגו.
 
בתפילת שחרית אומרים אצל חלק מקהילות האשכנזים 'יוצרות'.
 
לאחר התפילה קוראים את מגילת רות. ולא נהגו לברך עליה. ויש קהלות שלא נהגו לקוראה.
 
בקהילות האשכנזים התקבל המנהג לקרא 'אקדמות'. את ה'אקדמות' קוראים לאחר שעלה הכהן לתיבה, וגללו את הספר למקום הקריאה, וטרם שבירך.
 
 מוציאים שני ספרי תורה וקוראים בספר תורה הראשון חמישה עולים בפרשת יתרו "בחודש השלישי" עד סוף הסדרה.
 
את עשרת הדיברות קוראים בטעם עליון [הנדפס בסוף החומשים]. יש קהילות שנוהגים לעמוד בזמן שקואים את עשרת הדיברות ויש שהתנגדו למנהג זה.
 
בספר תורה השני קוראים מפטיר בפרשת פנחס מפסוק 'וביום הביכורים'. מפטירין ביחזקאל א' 'ויהי בשלושים שנה'.
 
בקהילות האשכנזים מזכירים את הנשמות לפני מוסף -  'יזכור'.
 
נהגו לאכול בחג השבועות מאכלי חלב ודבש, שהתורה נמשלה לחלב ודבש כמו שנאמר 'דבש וחלב תחת לשונך'.
 
יש שנהגו ביום חג השבועות להתאסף בבית הכנסת וללמוד ספר משלי.
 
יום למחרת שבועות הוא 'איסרו חג' ואין מתענים בו. 
 
ביום כ' סיוון נוהגים להתענות במלכות פולין כי היה ביום זה גזירות קשות, ונכון שלא לערוך בו נישואין.
 
ביום כג בסיוון נהגו להתענות שכן ביום זה בטלו הביכורים מלעלות לירושלים בזמן המלך ירבעם בן נבט. ביום זה יש גם להרבות בשמחה כי בו נשלחו האגרות השניות בימי מרדכי ואסתר.
 
לוקט מספרים רבים ביניהם: לוח ארץ ישראל, ילקוט יוסף, מלכי בקודש, נטעי גבריאל, על עלות השחר. המדור נועד לעורר את לב המעיינים.
 
 

  

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן