דינים ומנהגים לחודש אדר א

זה לא אותו אדר: סדר ההלכות והמנהגים המתאימים לחודש אדר ראשון החל בשנה מעוברת.

משנכנס אדר מרבים בשמחה, בין באדר ראשון ובין באדר שני, ולכן יהודי שיש לו משפט עם גוי, ישתדל לקיימו במהלך ימי חודש אדר שהמזל משחק לישראל אז.

יש שנהגו לצום בערב ראש חודש אדר ולומר את כל התהילים. לפי הכתוב בספרים הקדושים זו היא סגולה נפלאה.

יום ז' אדר יום פטירת משה רבינו, הוא יום תענית צדיקים, ויש הרבה המתענים בו ואף קוראים בו את פרשת 'ויחל' הנקראת בימי תענית. יש מן הנוהגים שלא לערוך חתונות ביום זה. אומרים בו תחנון כרגיל.

בט' באדר יש שנהגו להתענות, לפי שאירעו בו צרות.

בשנה מעוברת כמו השנה בה יש שני אדרים נאמרו מספר הלכות ייחודיות

הנולד בחודש אדר של שנה פשוטה, והגיע לגיל מצוות בשנה מעוברת, אינו נעשה גדול עד אדר שני. לעניני מצוות דאורייתא כמו הנחת תפילין למשל, ראוי להחמיר כבר מאדר ראשון.

אם נולד באדר מעוברת בחודש הראשון, ושנת הגיעו למצוות נפלה גם כן על שנה מעוברת, נעשה לבן מצווה באדר הראשון.

אדם שקיבל על עצמו לחלק צדקה בחודש אדר, יחלק אותה באדר הראשון משום שזריזים מקדימים למצוות.

כאמור, נוהגים לצום ביום ז' באדר שהוא יום פטירת משה רבינו. בשנה שבה יש שני אדרים, יש האומרים שעיקר התענית באדר הראשון ורוב הפוסקים סוברים שהוא באדר השני.

בשבת מברכים של סוף חודש שבט: יאמרו 'ראש חודש אדר הראשון יחול ביום...'. בשבת מברכים של חודש אדר השני יאמרו ''ראש חודש אדר השני יחול ביום...'.

בתפילת מוסף של ראש חודש, בברכת 'אלוקינו ואלוקי אבותינו חדש עלינו את החודש הזה וכו' אומרים בשנה מעוברת 'ולכפרת פשע' עד אחרי חודש אדר השני [וכך נוהגים הספרדים]. אמנם יש הנוהגים לאומרו בשנת העיבור בכל שנת העיבור, ויש האומרים אותו רק בחודש אדר שני. מנהג נוסף הוא לומר אותו בכל ראשי חדשים ולאו דווקא בשנת העיבור, וכל קהילה תנהג כמנהגה.

ימי זיכרון – יארצייט: מי שנפטר לו קרובו באדר הראשון צריך לנהוג את יום הזיכרון בכל שנה מעוברת באדר הראשון. כמו כן, אם נפטר הקרוב באדר שני עליו לנהוג את יום היהרצייט באדר השני. במקרה שהנפטר הלך לעולמו בשנה פשוטה יש הנוהגים לצין את היום באדר הראשון [שיטתצ הרמ"א], ויש הנוהגים באדר השני [שיטת השולחן ערוך].

מותר לקדש הלבנה ביום ז' באדר.

יום יד, ויום טו שבאדר ראשון נקראים 'פורים קטן'. בימים אלו אסור להספיד ואסור להתענות. הלכה זו אמורה הן כלפי הפרזים, והן כלפי המוקפים.

בפורים קטן לא אומרים תחנון, וגם לא 'א-ל ארך אפיים', למנצח, ו'יהירצון' שנוהגים לומר אחרי קריאת התורה.

בפורים קטן לא אומרים בתפילת שמונה עשרה את תפילת על הניסים. ואם אמר אין מחזירים אותו.

באדר שני קוראים ארבע פרשיות, וב"ה, יצויינו הלכותיהם בחודש הבא. אם טעו וקראו אותם באדר הראשון, צריך לחזור ולקרא באדר השני.

לוקט מספרים רבים ביניהם נטעי גבריאל [בעיקר], וכן ילקוט יוסף, הליכות מלכי בקודש, לוח דבר בעתו. המדור נועד לעורר את לב המעיינים בלבד.

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן